קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הסיום של הראשון מנמיך (מבחינת הכתיבה) לקריאתי.
השני מצא חן בעיניי
קרניים אחרונות
מסמנות שביל בין הגבעות
ריח מתקתק של תאנה
יבשר סוף עונה
ורימון מנץ כתריו
יבשר שקיעת זהב
אך מציעה שינוי קטן
קרניים אחרונות
מסמנות שביל בין הגבעות
ריח מתקתק של תאנה
יבשר סוף עונה
(הסיום כל כך חזק, ששתי השורות אחריהן מיותרות)
[ליצירה]
האם מותר לי להציע? (כי אהבתי)
נגעתי טיפה
שמי ברזל הכהו המים
שמי חלד הבהירו
החיוך אבד
על פני הגלים
במימי האוקיינוס
שילחתי
אלף מילותיי הארוזות
חזרו
באדוות רכות
אריזות ריקות.
[ליצירה]
אמרת משהו מאוד נכון במשפט:
"מקרינה אור שטיבו מסתמן רק עם בוא החשיכה"
יש מצב של בועה שאנו שרויים בה ויש מצב של ראייה בפרספקטיבה של זמן,וזה המשפט הנ"ל
[ליצירה]
מקסים, כמו אגדה, מלא סמלים וציורים, כמו אגדת ילדים.
בייחוד אהבתי את משפט הסיום שהוא המשפט המביע ביותר :
"ילד תלוי בחוט בלון בין משאלות ההמון "
משאלותנו וחלומותינו יסודם בילדות. הם בלון באוויר. יתכן כי אין להם אחיזה במציאות אך בכל אחד מאיתנו יש את הילד שבו הקורא לו לא להפסיק ולחלום. זה גם נותן לי. יתן לי השראה לשיר חדש ועל כך תודתי לך
[ליצירה]
יא ירושלמי.
לא ידעתי שיש לך ערך בויקיפדיה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99