רגש מבטי עת הבטתי אחור
והלב נפנה כעת לזכור
ימי האתמול שחלף עבר
ולבי בגעגועים אליו נכמר
הן איטיב לזכור שנים עברו
כאשר אראה כפות ידיי
אך הימים הם בני חלוף
ולכל דבר וחפץ- ישנו סוף
חורף 2000
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- נני אני מכיר את הקטע הזה כל כך מוכר ואין מי שלא עבר את זה :))) יפה [ליצירה]
- [ליצירה] אפקט החזרה של תום, מעין ריתמוס חוזר ונשנה. מעין - אנו האחרונים על הרכס, אנו התמימים הנאיבים החולמים האחרונים שנותרו מאחור ואנו לא נחליף אדרתנו או דגלנו :-) אך אני חולק בדבר אחד - התום לא תם, בלעדיו רוח השיר תיתם! [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה וגם את תקבלי את הניתוח החודשי של אביב וסתיו ... עודני זוכרת, השמש פיזזה אז בטבור של שמים ואני, מצמצמת חצי עין, שאלתיךְ מה נורא יותר-? השיר נפתח ב"עודני זוכרת" משמע הדוברת בעיני רוחה שולחת אותנו אל נחלות העבר. השמש פיזזה בטבור של שמיים - השמש רוקדת וצוהלת - אולי על חשבון האנשים הסובלים מחום או שמא היא שמש מפזת ונעימה? של חורף. השמש ומצמוץ חצי העין לעומתה כפראפרזה. העין נצרבת מרוב אור ולכן על הדוברת לצמצמה ולמצמצה. ואז באה השאלה: מה נורא יותר? להתרגש אל העולם הזה ללא מאור עיניי או לאבדו סתם כך על צד הדרך להתרגש אל העולם הזה ללא מאור עיני -האם לשמוח במאור עיני אל מול מאור השמש או לאבדו סתם כך. ושמא (אני מפרש פירוש חופשי) שהשמש תהיה לי לעין ועוד עין ושתראה במקומי את צד הדרך. ואולי צמצום חצי העין מרמז שהדוברת באמצע תהליך אבדן הראייה? צד הדרך - מקום של אמצע החיים. שבו מתרחשים דברים סתמיים בחיי הדוברת. אך איבוד מאור עיניים אינו דבר סתמי. ויש כאן סתירה. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- כל כך נוגע ורגיש!!! אני אישית קראתי ספר על אדם שכתב על סבלו בשואה ולאחר מכן נודע לי כי הטראומות שרדפו אותו ויצאו מתוך העבר גרמו לו להתאבד. וכעת, ישהנ הערה אחת קטנה הנוגעת לאותנטיות של התקופה שבאה לידי ביטוי בסיפור הנהדר הזה: לפני כחמישים שנה היו משרתים כשנתיים וחצי בצבא הסדיר ולא שלש שנים כפי שכתבת :-))) [ליצירה]
- [ליצירה] נראה תמים אך בעצם פושע.... הרבה הרבה מסרים בשיר כה קט [ליצירה]
- [ליצירה] --- עם כפינו ביד נקים מערבולת בסיר המרק :-) סתאאאםם... כתיבתך נושאת פאתוס היא (אחרי הכל) [ליצירה]
- [ליצירה] מה, יש בכוחה של הספינה הטרנטה הזו לנוע ולהגיע מרוסיה להרי ההימליה? ואולי, אולי אורורה זו בעצם תיבת נח? [ליצירה]
- [ליצירה] ----- ביאליקי במיטבו :-) [ליצירה]
- [ליצירה] טבע קסום -סום :-) [ליצירה]
- [ליצירה] -- קומפוזיציה נהדרת! החלק האחורי של הראש מתחיל להתפורר ולעוף לכיוון ימין. הפנים המופנות אל הצבע הצהוב נותרות באיתנותן ומפללות לעתיד טוב יותר מזה המצפה בצד שמאל [ליצירה]
תגובות