רגש מבטי עת הבטתי אחור
והלב נפנה כעת לזכור
ימי האתמול שחלף עבר
ולבי בגעגועים אליו נכמר
הן איטיב לזכור שנים עברו
כאשר אראה כפות ידיי
אך הימים הם בני חלוף
ולכל דבר וחפץ- ישנו סוף
חורף 2000
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נראה תמים אך בעצם פושע.... הרבה הרבה מסרים בשיר כה קט [ליצירה]
- [ליצירה] ------ מחר של ספק אך מחר חדש אחר, רענן פתוח לשינויים להתחדשות [ליצירה]
- [ליצירה] בצקה האופק משתרעת יבשת חדשה- כולה שלך. צעדי בה בבטחה ובנחת, בחרי את השביל הראוי [ליצירה]
- [ליצירה] וו החיבור בטו באב אליה אתה כמה להתחבר רעיון נהדר [ליצירה]
- [ליצירה] --- אחחח האקדמיה למדעי הדשא :-) אקדמיה בלי דשא היא לא אקדמיה... [ליצירה]
- [ליצירה] ----- אמן ואמן את שירה שומע וקול זמרתה גומע [ליצירה]
- [ליצירה] לאיזה קבלת תארים אתה מתכוון? לקבלת תארים מאוניברסיטת מוסקבה או מאוניברסיטת לנינגרד? [ליצירה]
- [ליצירה] הניתוח השבועי שלי מה אשורר לך אהובה ומי הקט אנוכי עטי לא יעמיד הרי לך יתד נאמן את כחול עיניך מני אדרבא, הפוכי את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן הדובר פונה אל הנמענת – האהובה. באמירה כי עטו לא יוכל לתאר את הודה והדרה =כאן לא הבנתי את התקשיר של "את כחול עיניך מני אדרבא הפוכי- את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן" = מהי הכוונה כאן? אני הבנתי כי העט לא יוכל לתאר את יופיה והדרה של העומדת מול הדובר ידֵך הענוגות מעל ראשי הסֵרי נשליני אף משובל-שמלתך אחֶר אז תאהבי, לו התמסרי אמותה! די במלתך "ידך הענוגות מעל ראשי הסרי"- היא אוחזת בראשו. סומכת ידיה על ראשו, ואולי לא מדובר פה ביד פיזית. אולי המוזה היא זו שסומכת ידיה על ראשו ואינה מרפה, וגורמת לו לכתוב את השיר או לפנות אליה. "אחר אז תאהבי – לו התמסרי" זו תפנית בשיר – מה קרה בין הבית הראשון לבית השני- אין כתוב כאן ואין מידע, יש פער במידע, הקורא תריך להשלימו. שהרי בבית הראשון הדובר היה "דלוק" על העלמה ואילו בבית השני אנו מגלים שהוא אולי דוחה אותה. עד מוות: "אמותה! די במילתך!" [ליצירה]
- [ליצירה] יפה שיונים מאחדות את כולנו מימין לשמאל ומשמאל לימין ועל כך שמחתי !!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אתה מלא בידע. אמנם מנצל אותו לכיוונים פוליטים קצת שונים ומקוממים. אבל אני מוכרח לומר שאתה מלא בידע [ליצירה]
תגובות