קולו של בעל הקורא מצטרד
קול שני ומסך יורד.
מולו לוח השמות מתמלא
והדור הולך וכלה.

בין כיכר לבתי שיכונים
בין גינה לחומת אבנים,
בית כנסת כהד לעבר
ומשהו בעין זולג נכמר.

הדים כתובים באות תמה
מאירופה שלפני המלחמה,
מעיירות העבר חץ שלוח.
שמות יקירים המצויינים בלוח.

הנה קולות לימוד התורה
ותפילת יזכור ואזכרה.
אלו הם תא ועוד תא
שריד אירופה ויהדותה
כעץ שבמדבר ניטע.

שפת היידיש בסעודה שלישית
ומזמור לדוד בנעימה חרישית,
מים אחרונים במשורה
כלים יחד עם השירה.

והנה שמות גבאים
עדי זיכרון באים
גנץ,יוסוביץ
מרקוביץ, פוגל
ועוד שם מתגלגל
הם שפתחו ההיכל
לתפילת עשיר או דל
בימים חמים או סגרירים
במועדים וימים נוראים.
מבעירים ניצוץ באישם.
כי חייהם נשארו אי שם
בין אושוויץ לעיירה
אך בכוחם זעקו:
"לא אירא רע"

עוד מעט כלה המניין
ויוותר אך הקניין,
מן ההיכל מה יוותר
אולי ישאר לדור אחר?

קולו של בעל הקורא מצטרד
קול שני ומסך יורד.
מולו לוח השמות מתמלא
והדור הולך וכלה

מי את השורות ימלא?.