תודות חמות לענת אדרת על כך ששירה "חירות" עורר אותי לכתוב שיר זה: תבנית נוף מולדתך עדי נוף מקדש הדרך: נוף הניכר והשעבוד פירמידות, ערי מסכנות, תלואים זה בזה כאדמה ושמיים, כים סבל ואדם עבדות ושוט הנוגש חרפת שעבוד ודם וקול העם שלא נדם. בהבל ברוח ובצרה בשחור ובלובן בגיאות ובשפל כעמוד ענן ביום כעמוד אש ליל להנחותו בדרך, בערבה ובמדבר בארץ לא זרועה זרע תלאובות, עדי ירדן ונבו תביאמו ותיטעמו עד יגיע הר נחלתך והוא עטוי כתר הדרתך.