דמות הזויה במעט נכנסה אל חנות הבגדים הוותיקה במושבה לשעבר, היה זה אדם בגיל העשרה לחייו מגודל מעט,שחור שיער ובעל תנועות תזזיתיות, חולצתו הייתה אדומה עם כתמים, משקפי שמש גדולים ומכנסיים צהובות.
"מה בשבילך?" אמרה הזבנית הגרוזינית מרים שנדשווילי
"יש לי יש לי, אני רוצה חולצת מועד, לאאאאא, אני רוצה חולצת חג!"
הבחור שלח אגרופו הימני ואחר פלט מן גרגור נוהם של "פהההההההה!!!" אך לרוע מזלו ולרוע מזלה של בעלת החנות פגע האגרוף בערימת בגדים והפיל אותם ארצה.
"הלו ביזו´ אין לך נימוס? א שנדדה!" צעקה הזבנית
" לשונ-דדה, לאאא שנ-דדה! אמר הבחור ושוב גרגר פההההה עם אגרוף, אך הזבנית לא הייתה פראיירית ושלחה אף היא את אגרופה אל עבר הבחור,בעוד היא מקללת במיטב המסורת אך הוא חמק משם לעבר חנות אחרת, לשירות עצמי.

יש לי יש לי היה דמות דבילית אך מחוננת,לפלפית אך ערסית, אמנם הוא שלט במכמני השפה העברית, אך היה מסתובב עם חבר´ה ערסים ולמד מהם ללבוש בגדים בעלי סגנון מזעזע, הם לא היו הוגנים כלפיו, כי הוא צחק מבדיחותיהם אך הם לא צחקו מבדיחותיו, כי הוא הרס אותם, אך בשם הנימוס! (לעזאזל) לפחות שיצחקו! בכלופן, תקופה מסויימת הוא עזב את בית הספר, שיחק וקיבל כסף מהקאמדי סטור, אך עם פרישתו של הגאון ז´וזו´ חלסטרה (הבליסטרה) לא ידע יש לי את נפשו והיה משוטט ברחובות ומנסה לחפש צחצוחי מילים, תקופה מסויימת ניסה לעבוד כסטנד אפיסט,הוא אמנם עשה כסף טוב, אך כמות הגרעינים שנזרקה עליו השפילה אותו עד עמקי נשמתו.
הוריו ראו בצערו, ודיברו עם כמה רבנים וכמה מורים שהציעו לשלוח את הילד לכל מיני בתי ספר, הוא באמת נבחן לכל מיני מקומות אך בשל ה"חוכמעס" שלו הוא נדחה פעם אחר פעם
לבסוף הציע מישהו לשלוח אותו לישיבת הרב ירחמיאל שבעיר הגדולה "שם יישרו אותו ויעשו אותו בנאדם" כך הבטיחו שהרי הבני דודים שלו לומדים שם ויצאו תלמידים טובים על הכיף כיפאק ולמרות ששיטת הלימוד שם היא שיטה אשכנזית ליטאית הרי שיש לי התימני למשפחת אשתר יצא יניק חכים.
שלב ראשון שעשו הוריו היה לשדלו להיפטר מהבגדים המזעזעים (אדום צהוב) שאותם לא החליף ישלי כבר שנים.ועל כן נשלח אחר כבוד למצוא ביגוד תואם בטרם יעמוד למשפט ראיונו של ההוא המתקרא דריידל.

סב זקן ישב במשרד,השנים החולפות רק היטיבו עימו, הוא אחז בידו ספר רי"ף וקרא בו,גמרא ריקה עמדה מולו, מסכת בבא קמה. בחור צעיר ממושקף להחריד עם מכנס שחור וחולצה לבנה נכנס למשרד.
"תשייב תשייב" קרא דריידל
"אפטר שייב?" אני שם אותו כל בוקר, אמר ישלי
"הנה הכיסא" הורה דריידל
"בית הכסא?" אמר ישלי, אך בכל זאת ישב בכסא מול דריידל ועיניו הבוחנות.
"היכן נולד אביך?"
"בישראל, אבל סבא נולד בתימן"
"אתה יודע לפתוח דף גמרא" שאל דריידל
"בטח" אמר ישלי ופתח את הגמרא
דריידל חייך ואמר:
"בבא קמא, סעיף י´ עמוד ו´"
יש לי לא יכל להתאפק ומייד אמר:
"יש לי יש לי, בבא נמה, לאאאאא בבא קמה!" והוא שלח את אגרופו ופלט פהההההה!!!!
דריידל נרתע ואמר:
"א משיגנע קופ!"
ישלי לא ויתר ואמר:
"א משיגנע פיל, לאאאא א משיגנע קוף!" פהההה !
דריידל השנון לא פחות פתח את פיו ואמר:
"אתה לא פיל, אתה לא קוף, אתה חארפן!קרובים שלך כאן נחשבים תלמידים טובים ואילו אתה אולי חריף אבל קצת חמוץ בפנים כמו אוכל סיני"
"בקשה תקבל אותי, אני יהיה ילד טוב" התחנן יש לי
"מאיפה באת, מאיפה צצת?"
"מהחבר´ה של הקאמדי סטור" אמר יש לי
"ומה זה קאמדי סטור"
",תכנית טלויזיה של צחוקים ודחקות"
"מעולם לא שמעתי על תכנית כזו של דעחקס´, ואני לא מחזיק טלויזיה ואתה תצא לי החוצה, איזה נוער שולחים לי להיבחן, פעם שלחו לי מישיבת חברון וישיבת מיר, היום שולחים לי טלויזיה מהלכת!"
ולשמע צעקותיו של דריידל הופיע גערשן המזכיר, דריידל הצביע על ישלי ואמר:
"אני לא מקבל את הבחור הזה, מנוי וגמור עמי, הוא ישגע את התלמידים והוא עושה כל הזמן פהההה פהההה עם האגרוף שלו,הוא נותן מכות!"
"אני לא מרביץ מכות!" התגונן ישלי
"שאלת אותו כבר שאלות ?" אמר גערשן לדריידל
"לא, אבל אני אשאל אותו לעניין ואז באמת נראה אם הילד מתאים"
הוא פנה אל יש לי ושאל:
"מי הם ראשי אב לשבטי בני ישראל ששלח משה לתור את הארץ"
יש לי לא התבלבל ואמר:
"למטה ראובן שמוע בן-זכור. למטה שׁמעון שׁפט בן-חורי.למטה יהודה כלב בן-יפנה. למטה ישׂשכר יגאל בן-יוסף. למטה אפרים הושׁע בן-נון.למטה בנימן פלטי בן-רפוא.למטה זבולן גדיאל בן-סודי.למטה יוסף למטה מנשׁה גדי בן-סוסי.   למטה אפרים - למטה יוסף למטה מנשה,למטה דן עמיאל בן-גמלי.למטה אשׁר סתור בן-מיכאל.למטה נפתלי נחבי בן-ופסי.למטה גד גאואל בן-מכי"
גערשן ודריידל הביטו אחד בשני במבטי התפעלות, ישלי החוויר מעט ופלט שיעול.
הטלפון צלצל, דריידל הביט ואמר:
"תרים ת´טלפון"
יש לי לא היסס לקח את הטלפון והרים אותו פשוטו כמשמעו כשהוא עושה פהההה!השפורפרת נפלה ובעקבותיה הטלפון.
דריידל נבעת, הביט בגערשן ואמר:
"איזה סחורה אתה שולח לכאן, אני לא מקבל אותו, חסייל אותו מכאן!"
הוא פנה לישלי המבוייש ואמר:
"אתה אמנם גרוייסע חוכם אבל יותר מידי, קח את הרגליים ותתקפל!"
יש לי נשכב על הרצפה המלוכלכת, קיפל את רגליו,אחז אותם בידיו ואמר:
"הנה, התקפלתי, עכשיו תקבל אותי?"