רוממתיני
במיתר קולך
שהפך לחבל הצלה
אשר משה רוחי
מעפר דל
ממצולות ים.
ליבבתיני
באחת מעינייך
שמבטה נגע
חדר אל נשמתי
מעולם עליון,
מימי בראשית
מה יפו פעמייך:
במיתר קולך
באחת מעינייך
בידך המושטת
בחמלה שבך
כמה טוב איתך
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
ברוח נפנף...
אני זוכר שלקרובי משפחה שלי היה שכן שקראו לו נפנף והוא היה מחלל שבת וגר קומה מעליהם. והם היו חרדים.
פעמח'ת אחד מהקרובים התעצבן, לקח מקל של מטאטא ודפק על התקרב שהייתה הרצפה שלהם כשהוא מצעק:
"נפנף נפנף! גויים - מחללי שבת!"
ואולי הם היו קומוניסטים. אנא עארף? אולי הם אימצו את ירושלמי כשעלה ארצה...
הסבר אחר- ירושלמי לא זכה מעודו לנפנף על המנגל ועמי תקווה שיזכה לנפנף ולטעום ממטעמי על האש כגון קבב, שישליק, נקניקיות ומיני תרגימא אחרים שמעלים בי רעבון ותיאבון, בדרך הבייתה אקפוץ אולי לפלאפל טוב או לשווארמה על הנפנף.
תגובות