רוממתיני
במיתר קולך
שהפך לחבל הצלה
אשר משה רוחי
מעפר דל
ממצולות ים.
ליבבתיני
באחת מעינייך
שמבטה נגע
חדר אל נשמתי
מעולם עליון,
מימי בראשית
מה יפו פעמייך:
במיתר קולך
באחת מעינייך
בידך המושטת
בחמלה שבך
כמה טוב איתך
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
מקסים, כמו אגדה, מלא סמלים וציורים, כמו אגדת ילדים.
בייחוד אהבתי את משפט הסיום שהוא המשפט המביע ביותר :
"ילד תלוי בחוט בלון בין משאלות ההמון "
משאלותנו וחלומותינו יסודם בילדות. הם בלון באוויר. יתכן כי אין להם אחיזה במציאות אך בכל אחד מאיתנו יש את הילד שבו הקורא לו לא להפסיק ולחלום. זה גם נותן לי. יתן לי השראה לשיר חדש ועל כך תודתי לך
תגובות