יתום הוא הניגון
משתבר אל חוף ריק.
ועינו דומעת כדלף מטר.
כי 
דוממים הם בתי העיר
ורק רחש הכביש
מתנפץ על אבני השפה
ורחש המיית הרוח
על ענפי השקמה הסחופה.
 
ויתום ההלך
אך שותפים לו צעדיו
וגרירת רגליו
בין רחוב אחד למשנהו
הנה אך לרגע
שותפים לו
רחש הכביש
וזעקת הזיכרון החי.
 
הנה
שעת ערב מאוחרת
מקדימה את היתום
וקדיש נערג של ערבית
מפלח את חלל
ההווה הטרי
בבית הכנסת הישן
מתפרץ אל הרחוב האדיש
בקריאת מרי
 
ולעת ערוב התפילה
על פני ההיכל הריק.
גורר רגליו
אל שארית לילו
וארוחת ערבו הדלה
בטרם יעלה על יצועו
בטרם יאסף
אל נשוא יתמותו