קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אלי סיפה של ציביליזציה שוקעת
מול שמש וקרחון מכרית
בקצה תקופתה נוגעת
צוחקת, אינה מודעת לאחרית.
ולגבי כנרית-מניסיון אני יודע שככל שהיא בריאה ומאושרת היא מצייצת ומזמררת :-)
[ליצירה]
---
אמן ואמן-חרוזי וילדותי חביב לעילא ולעילא
אם היה ציור של ילד עם פרצוף מאוד מסויים (חמוץ ותובעני) זה היה פנטסטי ביותר
(אל תשכח לעשות זאת כשתוציא את ספרך)
[ליצירה]
היי ותודה על ההארות והמשוב :-)
זכותך לחשוב ולחוות דעה. זה מה שעושה את זה כל כך מעניין.
ולגבי סטודיו של ריקוד. בהחלט יש חלון לא אטום שפונה אל הרחבה. במקרה של בית העם בירושלים.
[ליצירה]
לא יכולתי שלא לחשוב על השיר הבא:
עבריה
מילים: רחל
אני מבטת בה נפעמת,
נדמה: הנה זה אך.
בחן קדומים, בשחור ולהט,
עלתה מן התנ"ך.
וגשר פז נתלה ממנה,
אל ארץ העברים.
וזכרונות ימי החסד,
בנפש מתמרים.
כה אעמוד פה לפנייך,
נפעמת, אחותי,
בחן קדומים, בשחור ולהט,
אזין עיני תכלתי.
בגוף נכר הלוך ונוע,
דרכים בו מי יספור?
אני המרתי שחור ולהט,
בתכלת ובנהור.
אך אם מעלתי - לא לנצח,
כחשתי - לא עד תם.
ושבתי שוב כשוב ההלך,
אל כפר מולדתו.
כה אעמוד פה לפנייך...
תגובות