אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבה שמורה בקופסה כמו יהלום כמו חלום לא נס ליחה לא עלה אבק בין מילותיה היא מנסה לצוץ והיא תעלה כמו עץ רענן מלא פארות ופירות [ליצירה]
- [ליצירה] שמואל הפך לנכבינסט מוצהר וחצה לשם כך את גבולות 67 לעבר 47, בכך הצטרף למחנה הפוסט ציוני מיסודו של אורי אבנרי ותמר גאדז'נסקי [ליצירה]
- [ליצירה] תרבות הפנאי בהיבט שירי חדש ומפתיע, השיר עצמו הוא עיטור המקושט במילים יפות ובקומפוזיציה מעניינת בטרם (המילה הראשונה) פותחת כמו בראשית בתורה, בטרם אור ראשון, ב' פותחת שיר בפותחה את שער השירה לפני הקורא. ואז באה השורה "קרן אור ראשונה מעל העיירה" ואני מדמיין לעצמי קרן אור זוחלת מלמעלה על בתי שיכון של עיירה יחד עם גגות רעפים וצובעת אותם באור ראשון של איילת השחר, אני מדמיין לעצמי את אותו אדם קם בבוקר, פוקח את עיניו ומזדרז לסידורי הבוקר הסטנדרטים של כל אדם. אחר כך הוא רוכב על אופניו בכיוון האמור להיות מנוגד והפוך לכיוון השמש, בעצם אל השקיעה שעתידה להיות שם עוד חצי יום. שם יש את הקטע של איסוף האבנים ואחר כך אנו עוברים הישר אל החדר, ללא שהות, בלי לדעת איך חזר אל ביתו. הוא בורא בעצמו "ידיו מסתתות חיים חדשים" בהתאם למילה שהופיעה ראשונה "בטרם" הוא עושה משהו ומשתף עצמו בבריאה, כפי שקרן שמש ראשונה משתפת עצמה במעשה בראשית שחוזר על עצמו כל בוקר. [ליצירה]
- [ליצירה] --- תיאור נכון של ההרגשה בקיץ: חום כבד, כבד כבד הפרי על העץ ענפיו כרעו תחתיו מעומס הפרי :-) [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי הסיום, לעניות דעתי - אני חושב דווקא שהסיום טוב. הזיכרון האחרון שלנו הוא שובל שיער ארוך ומתנפנף ברוח סיום השיר המזכיר לנו את הרעננות והחיוניות של הנעורים [ליצירה]
- [ליצירה] חורף קר גורם לאדם להתגעגע ולרצות לחוש קרוב למקור חום כלשהוא- בין אם חום פיזי או חום אנושי. קור מדגיש את ההתכנסות והבדידות והגעגוע [ליצירה]
- [ליצירה] האנשה מדוייקת ונוגעת של גוש גיאוגרפי שעלה ונמחה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה שיר כשובר את השקט [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חכם ומטאפורי, קסום השימוש שעשית בכוכבים [ליצירה]
- [ליצירה] --- חושות-חולשות [ליצירה]
תגובות