אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ישנה רומנסה בלאדינו שמאוד מזכירה השיר הזה: פונצ'ה פונצ'ה לה רוסה -דוקרת דוקרת השושנה [ליצירה]
- [ליצירה] מחווה נאה למשורר גדול ודגול [ליצירה]
- [ליצירה] אלי סיפה של ציביליזציה שוקעת מול שמש וקרחון מכרית בקצה תקופתה נוגעת צוחקת, אינה מודעת לאחרית. ולגבי כנרית-מניסיון אני יודע שככל שהיא בריאה ומאושרת היא מצייצת ומזמררת :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- אמן ואמן-חרוזי וילדותי חביב לעילא ולעילא אם היה ציור של ילד עם פרצוף מאוד מסויים (חמוץ ותובעני) זה היה פנטסטי ביותר (אל תשכח לעשות זאת כשתוציא את ספרך) [ליצירה]
- [ליצירה] :-) סחתיין רעות ותודה על העצה [ליצירה]
- [ליצירה] קליל ומלא תקווה מה שלא הוספק היום- אספיק מחר [ליצירה]
- [ליצירה] --- חלום שגם אני חולם לעיתים: מרחבים שיהיו רק שלי :))) [ליצירה]
- [ליצירה] היי ותודה על ההארות והמשוב :-) זכותך לחשוב ולחוות דעה. זה מה שעושה את זה כל כך מעניין. ולגבי סטודיו של ריקוד. בהחלט יש חלון לא אטום שפונה אל הרחבה. במקרה של בית העם בירושלים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לאש יוקדת: טוב שאתה שואל. לעתים ניחוח האהבה לוקח אותנו אחרוה אל רגעים מופלאים. ריח מזכיר לנו נשכחות :-) [ליצירה]
- [ליצירה] לא יכולתי שלא לחשוב על השיר הבא: עבריה מילים: רחל אני מבטת בה נפעמת, נדמה: הנה זה אך. בחן קדומים, בשחור ולהט, עלתה מן התנ"ך. וגשר פז נתלה ממנה, אל ארץ העברים. וזכרונות ימי החסד, בנפש מתמרים. כה אעמוד פה לפנייך, נפעמת, אחותי, בחן קדומים, בשחור ולהט, אזין עיני תכלתי. בגוף נכר הלוך ונוע, דרכים בו מי יספור? אני המרתי שחור ולהט, בתכלת ובנהור. אך אם מעלתי - לא לנצח, כחשתי - לא עד תם. ושבתי שוב כשוב ההלך, אל כפר מולדתו. כה אעמוד פה לפנייך... [ליצירה]
תגובות