אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- נהדר וכולל פראפרזות מן המיטב שבשירה העברית :-) [ליצירה]
- [ליצירה] משעשע ומהנה. יש דברים מקבילים רבים לדרדסים ולנו. יש בדיחה (עם זקן) על כך ששאלו למה יצחק שמיר (רוה"מ לשעבר) לא לבש כחול לבן ליום העצמאות? ענו- בגלל שהוא פחד שיבלבלו בינו לבין דרדס.... [ליצירה]
- [ליצירה] --- המטרה מקדשת את האמצעים -הכל חוץ מאלימות לשמה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה וגם את תקבלי את הניתוח החודשי של אביב וסתיו ... עודני זוכרת, השמש פיזזה אז בטבור של שמים ואני, מצמצמת חצי עין, שאלתיךְ מה נורא יותר-? השיר נפתח ב"עודני זוכרת" משמע הדוברת בעיני רוחה שולחת אותנו אל נחלות העבר. השמש פיזזה בטבור של שמיים - השמש רוקדת וצוהלת - אולי על חשבון האנשים הסובלים מחום או שמא היא שמש מפזת ונעימה? של חורף. השמש ומצמוץ חצי העין לעומתה כפראפרזה. העין נצרבת מרוב אור ולכן על הדוברת לצמצמה ולמצמצה. ואז באה השאלה: מה נורא יותר? להתרגש אל העולם הזה ללא מאור עיניי או לאבדו סתם כך על צד הדרך להתרגש אל העולם הזה ללא מאור עיני -האם לשמוח במאור עיני אל מול מאור השמש או לאבדו סתם כך. ושמא (אני מפרש פירוש חופשי) שהשמש תהיה לי לעין ועוד עין ושתראה במקומי את צד הדרך. ואולי צמצום חצי העין מרמז שהדוברת באמצע תהליך אבדן הראייה? צד הדרך - מקום של אמצע החיים. שבו מתרחשים דברים סתמיים בחיי הדוברת. אך איבוד מאור עיניים אינו דבר סתמי. ויש כאן סתירה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זהירות- שמש העמים הספיקה לשלוח הרבה אנשים אל הקיצוניות הנגדית-קרחוני סיביר [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, אתה מתאר אווירה רוחנית מעין עולם הבא חסידי שכזה [ליצירה]
- [ליצירה] גיא אני נוהג להחמיא לכותבי היצירות ולראות את הצד החיובי של מטבע יצירתם, ואחר כך, אם יש ביקורת כלשהיא, ביקורת מסייעת ובונה, אני מביא אותה בסוף דבריי ועם חיוך גדול בהצלחה [ליצירה]
- [ליצירה] מה כבר , לאן נמוך יותר מזה יכולת להגיע? השאלה היא מה כבר קרה ביום הזה? מה עשית? ואם תשאל הרבנית (בתש) מה עשית. מה תאמרי לה? ומה תאמרי לי? ומה תאמרי למר שמואל ירושלמי? והעיקר- מה תאמרי לפני היושב במרומים? [ליצירה]
- [ליצירה] אכן פלצן. בשבוע שעבר נגנבו משדה בקיבוץ משמר הדמעה. חמישים קילו חומוס ושבע מאות גרם עדשים. הנ"ל הועמסו על גמל ועקבותיהם הובילו למסעדת אברהם ואיסמעיל. העובד הבכיר ביותר במסעדה הוא שמואל ירושלמי. כשבאו לחקור אותו הוא הפיץ ריחו ברבים והחוקרים נאלצו לבטל את ההאשמות נגדו מחמת גועל נפש. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לאיתי, רעות ,ליריקה, ישי שור, ללוביץ,כינרת ורוב [ליצירה]
תגובות