כנחש צפעונים מתפתל
הנכרך סביב צוואר,
כקבצן, נווד מאובק
או אף כחתול רחוב,
עובר אני תחת חלונך
מנסה לחוש ברטט לב,
אם דמותך התמירה
נשקפת או מביטה
אל קרן השדרה האפלולית
הניבטת כריקה ועזובה
מכל נפש חיה.
אז אשים פניי
אשרך צעדיי הלאה.
9/2001
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- מעשיה נחמדה, חביבה בעלת סגנון כתיבה ספרותי הנותן טון [ליצירה]
- [ליצירה] ואו זה מתוק, הנדידה הזו בלחיצת כפתור. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יומן מסע. ניתן להרגישו ממש [ליצירה]
- [ליצירה] -- הדובר בסיפור צריך להחליט מהי אהבתו הגדולה ביותר: צבא או אשה... הוא צריך לדעת עם מי מן השניים עליו להתחתן :-) רעיון מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] --- מחד -פסגה כשיא ההצלחה והקריירה מאידך -פסגה כחוד שפיצי שיש בו מקום רק לאדם אחד רעיון!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ידבק שמך לפי כי לא אשכחך :-) נעים [ליצירה]
- [ליצירה] הנה מעט על הביוגרפיה של אדם יקר זה, שיצירותיו המופלאות לא זכו כאן לתגובות: משה לימור (שמואלי), איש ירושלים, בוגר אוניברסיטה עברית בספרות עברית. בשירתו באו לביטוי האהבה על תהפוכותיה, מכאוביה ומנעמיה, געגועים וכמיהות, כיסופים, ספקות וחיפושים. ספרו הראשון "בשומת ערבי אביב" יצא לאור ב - 1964. [ליצירה]
- [ליצירה] אמרת משהו מאוד נכון במשפט: "מקרינה אור שטיבו מסתמן רק עם בוא החשיכה" יש מצב של בועה שאנו שרויים בה ויש מצב של ראייה בפרספקטיבה של זמן,וזה המשפט הנ"ל [ליצירה]
- [ליצירה] פחחחח!!!!! מקסים ! כל הזמן חשבתי כי מדובר ברוסיה הסובייטית. הבלוק הארוך והמפחיד, העבודה, הקור רק שבתון הפורים הכניס בי את הפקפוק שמא מדובר בארץ אחרת... בנוי היטב!! [ליצירה]
- [ליצירה] חצי לחצי שלמות אחת, בלעדייך לא אהיה אלא כערער בערבה. בהצלחה בנאדם!!! [ליצירה]
