כדבר התלוי בשמיים ואינו נופל
ניצבה היא באור לא טבעי
כזוהר הצפון הלוהט
בימי החורף הקרים, הארוכים
הבטתי עליה ולא יכולתי לגעת
כה רחוק, כה מנותק הייתי
רציתי לקרוא בשמה
אך לשוני דבקה לחיכי
ונתקפתי באלם עצור
קול מנגינת חליל ענוגה
היסה את הרהוריי הנוגים
מנגינת חליל כה חנונה
בקעה מחלילו של נגן רחוב
ראיתי, הנה תווי המנגינה
עולים ומרחפים אל תכול הרקיע
כעשן עולה, כריח קטורת
חודרים את חלל השמיים האטום
ונוגעים בחדרי ליבה
הבטתי נכחי כמתעורר מחיזיון
ולפתע ראיתי אותה מולי
הייתה היא זוהרת מתמיד
הביטה הישר בעיני הנדהמות
ואז חייכה
קיץ 2001
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] סימן כף יד בין שזרי ערפילים, סימן בל ימחה תכלת שמיים מגיחה בין קרעי עננים המאיימים לטשטש את חותם אהבה [ליצירה]
- [ליצירה] כמה פעמים אפשר לכתוב על אותם נושאים :-)? [ליצירה]
- [ליצירה] רביים רפורמים? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] הלאות המתוקה, העצלות המנומנמת, השמש הלוטפת. היטבת לתאר את הרגע :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- ככה זה כשיש שניים :)))) יפה [ליצירה]
- [ליצירה] --- חיוך מול תום שנשכח מילים חזקות!!! אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] נבראה היום? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] פחחחחח :-) דריידל עדיין לא אמר את מילתו האחרונה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] עוד נראה שלווה בצל עצי ערבה עוד נראה צחוק בין החוף לים העמוק :-) [ליצירה]
