שירת הים הענוגה
מול המיית כינור נוגה
המון המוני מילים
רחף נשמת גווילים
פסוקים של תהילים
מסתלסלים כקצף גלים.
כאדווה רכה לוטפת
תפילין של יד וטוטפת
שירת אחים עוטפת
אבן גזית נעקרת בכאב
ועוברת כמשקל על הלב.
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נכתב על פינוי בית הכנסת? אתה מצליח לתאר בעדינות ובדיוק רב את המצב העכשווי בגוש... יישר כוחך (-: [ליצירה]
- [ליצירה] אין מילים שכן אמרתי את כל כל מילותיי הטובות על קודמי שיר זה. מקסים ועצוב בו זמנית! [ליצירה]
- [ליצירה] קדושה, גלים ועקירה אחד בתוך השני והכל על הלב של כל אדם רגיש [ליצירה]
- [ליצירה] ביטוי עדין מבטא בעדינות לירית את הבלגאן והכאב. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :-) ולו שנדע בנחמת בני ארץ הדקלים [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה. חרוז וקסום משרה אווירת תנ"ך של אש אוכלה מחד ושל נוף קדומים מאידך [ליצירה]
- [ליצירה] --- לאש יוקדת: טוב שאתה שואל. לעתים ניחוח האהבה לוקח אותנו אחרוה אל רגעים מופלאים. ריח מזכיר לנו נשכחות :-) [ליצירה]
- [ליצירה] הלאות המתוקה, העצלות המנומנמת, השמש הלוטפת. היטבת לתאר את הרגע :-) [ליצירה]
- [ליצירה] כואב כפליים היה בעת שקראתי את ההספד מול קברה [ליצירה]
- [ליצירה] סימן כף יד בין שזרי ערפילים, סימן בל ימחה תכלת שמיים מגיחה בין קרעי עננים המאיימים לטשטש את חותם אהבה [ליצירה]
- [ליצירה] בכל לילה מסתיים מבצבצת קרן אור ראשונה. ושביל נמתח לאורך [ליצירה]
- [ליצירה] --- מרגש ביותר!! זכרונות מן העבר הקרוב שאל לנו לשכוח. מזכיר לי בעת לימודיי, הפרופסור שלימד אותנו קורס, אמר בערך כמו שאמרת בהתחלה: "לרוב הילדים(מסביבתי הקרובה) בתקופתי, לא היה סבא" [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ונוגע, אהבתי את המטאפורה הפשוטה : איך מניח בעדנה אֶת ליבו ונפשו בעולמך [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ויקי כנפו: יצאה מפיה זעקה רמה קרעה בגדיה מעליה יללה חברתית גדולה בוקעת כאן זה מתרחש, לא שם! נושאת עיניה בתחינה פונה לכל עבר ורוח ונתקלת אך בחומה אטומה [ליצירה]
- [ליצירה] שיבריא במהרה בימינו. אחד מאחרוני הנפילים, איש עתיר זכויות. לדעתי האישית ליאורה- לא הייתי מוסיף את שם השם בסוף השיר אך בסך הכל קטע גדול ומרגש [ליצירה]
תגובות