רן אדום החזה הקטן
בסמוך לעזרת הנשים
בבית הכנסת הישן
שבת פרשת משפטים
והאדום בשירה לוהטת
בשעת הבוקר העומד
ועמו שמש רוטטת
שלאחר הגשם היורד
ואשה קטנה בעזרה
שמעה את השירה
ומחתה דמעת אזכרה
מבין עינה
אל סידורה
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הנה השיר. לטובת מאזיננו:
מן האבן והמים
הרחוב עולה
אל השמש
ובינתיים:
האוויר מלא
דבש וסביונים
וילד מגלה פתאום
וקצת לא מאמין
שיש רחוב כמו סומסום
!סום וקסום ובשום ונפלא
בלי מדוע ובלי למה
אל תשאל אותי
אני רץ לי, אני שמה
שם הכל קופץ
שם קורים ניסים
שם לוחש לי עץ
את הסודות הכי כמוסים
כי זה רחוב הסומסום