אמרתי
הייתי רוצה משאלה
ליהפך לאשה
להשתמש בקסמיי
לשגע את הסביבה
להגיד לגברים לא
לראות דברים חדשים
לחוש אחוות נשים...
אמרו לי:
יהיו לך צרות עונתיות
בעיות חברתיות...
אמרתי:
למה ומדוע?
רק בשביל סקרנות
ואחזור בעוד שבוע...
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] :))) בשביל החידוש שבדבר ורק בשבילו- לא לשם שגרה... הייתי מחליף משמרת עם מישהי .... [ליצירה]
- [ליצירה] מצחיק באמת מצחיק גם אני חשבתי על כך פעם זה נראה משעשע להיות אישה לשבוע. [ליצירה]
- [ליצירה] ... בואו שניכם אביב והאחד תהיו אישה ואני גבר נראה מי ישבר ראשון , אתם בכלל לא יודעים לאיזה צרה אתם רוצים להיכנס . [ליצירה]
- [ליצירה] ... לא התייחסתי לשיר מצחיק יפה וזורם וכמובן מעלה הירהורים רבים. [ליצירה]
- [ליצירה] הצחקת אותי ;) להיות אישה זה בטח באותו המשקל של להיות גבר :) לכל צד יש את הבעיות שלו... ממש אהבתי את השיר :) [ליצירה]
- [ליצירה] מי שמנסה קצת קשה לו לחזור [ליצירה]
- [ליצירה] באמת היית רוצה בכך? לא מומלץ, ובו בעת - גם מאד מומלץ. גרמת לי לחייך, ובעיקר להרהר. [ליצירה]
- [ליצירה] אקומה נא תשובתך הדו צדדית גרמה לי לחייך דו צדדית -מפה לאוזן :))) [ליצירה]
- [ליצירה] אם אני אישה זה אומר שהקב"ה נתן לי את הכוח להתמודד עם הבעיות שיש לנשים, ולא עם הצרות שיש לגברים. ואני חושבת שזה ככה גם הפוך, לא יודעת, לא ניסיתי... [ליצירה]
- [ליצירה] מסלול החיים בכמה שורות משעשעות זה טוב [ליצירה]
- [ליצירה] יש לציין כי ירושלמי לא שירת בצה"ל אפילו לא יום אחד בחייו. [ליצירה]
- [ליצירה] הניתוח השבועי שלי מה אשורר לך אהובה ומי הקט אנוכי עטי לא יעמיד הרי לך יתד נאמן את כחול עיניך מני אדרבא, הפוכי את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן הדובר פונה אל הנמענת – האהובה. באמירה כי עטו לא יוכל לתאר את הודה והדרה =כאן לא הבנתי את התקשיר של "את כחול עיניך מני אדרבא הפוכי- את הררי הצחור בינות שפתי הארגמן" = מהי הכוונה כאן? אני הבנתי כי העט לא יוכל לתאר את יופיה והדרה של העומדת מול הדובר ידֵך הענוגות מעל ראשי הסֵרי נשליני אף משובל-שמלתך אחֶר אז תאהבי, לו התמסרי אמותה! די במלתך "ידך הענוגות מעל ראשי הסרי"- היא אוחזת בראשו. סומכת ידיה על ראשו, ואולי לא מדובר פה ביד פיזית. אולי המוזה היא זו שסומכת ידיה על ראשו ואינה מרפה, וגורמת לו לכתוב את השיר או לפנות אליה. "אחר אז תאהבי – לו התמסרי" זו תפנית בשיר – מה קרה בין הבית הראשון לבית השני- אין כתוב כאן ואין מידע, יש פער במידע, הקורא תריך להשלימו. שהרי בבית הראשון הדובר היה "דלוק" על העלמה ואילו בבית השני אנו מגלים שהוא אולי דוחה אותה. עד מוות: "אמותה! די במילתך!" [ליצירה]
- [ליצירה] -- פנטסטי, סנטימנטלי ומרגש!! בנוי טוב ומתאר מציאות חיים מוכרת בצל משבר כלכלי [ליצירה]
- [ליצירה] ----- משחק מילים חכם מחכים ומתוחכם :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אתה מדבר כמו נטורי קרתא " השלטון הציוני...." וזה רק מוכיח כמה שני הקצוות מאוד קרובים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] חביב וקסום עד מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] --- ועל כך נאמר: ברוך משנה הבריות.... :) חביב [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מהמם ומלא דימויים עשירים כנופת צוף וכעסיס רימונים. חבר'ה -אתם מחמיצים [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל אלו שהגיבו. ידידיי היקרים משכבר הימים :-) [ליצירה]
תגובות