החלטתי
אפתח את לבי
העטוף גלדי עבר
חתום במנעולי עבר
אפתחו כפרח לפני פרפר
והיא
נכנסה,
הכניסה מחט מזרק
מזוהם, פוצע, חודרני
ינק הצוף, נותרתי ריק
מוכה אילוח קטלני
אך ביקשתי
חיבוק חם ועוטף
תחת מזרק נוגף
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הבית הראשון וכן הבית השני פותחים בשאלות מהותיות, פתאום בא הבית השלישי שלכאורה אין קשר בינו לבין הבתים הראשונים ואולם לאחר מכן מוצא הקורא את הקשר ומשלים את התמונה:
את מקום היונה המביאה את הבשורה, הביא הדוור, הדוור כמביא בשורות טובות.
[ליצירה]
רעיון מאוד יפה, לפעמים יש כאלו שנאמר עליהםף עיניים להם ולא יראו, אזניים להם ולא ישמעו, אך הנה את מוכיחה ההיפך ומראה שלפעמים בעיני רוחך ובאזני רוחך ניתן לראות אף יותר ממציאות ימינו.
לעניות דעתי טוב יהיה אם תפרידי את שלשת המשפטים האחרונים מהשיר, זה יעצים אותו:
לו רק תמיד אתהלך
בעיניים
עצומות
[ליצירה]
נוגע לא נוגע
אתה אוהב יקר
אתה אוייב וזר
כל כך מוזר
ועם זאת מוכר
אל תיגע
אל תיגש
אל תתחנן
האהבה תחזור
ותפעם ביננו
בדרך שלה
כי יש לה
שעון משלה
שמחוגיו סובבים
בין צירי הזמן
שבנתה לעצמה
בחנותו של שען הלב
[ליצירה]
---
בהזהיר דגל פלסטין על הירח
יקומו השהידים בחלל
ויזרקו אבנים גדולות
ומטאוריטים
על הציונים הרחפנים.
או אז
שבעים בתולות חלל
תיקבצנה אל על
במעבורת אל אקסה 3
ותפנקנה
את האסטרונאוט
אל שעב מוחי אדין אל איבן מוקדנין אל ג'מע