אם יצא לכם לעבור ברחוב שמשון המתפתל לו מגבעת העיר אל כביש האוטוסטרדה, ודאי תשימו לב כי ברמזור עומד לו ספק נרקומן ספק פושט יד. שיער שמשון הגיבור לראשו,זקן זיפים לפניו ומעיל דובון לגופו הכחוש -גם בחורף ובמיוחד בקיץ. ריח זיעה חמוצה ילווה את הסובב אותו ברדיוס של כחמישה מטרים ושיניו הצהובות ידיפו ריח של עפיצות וחמיצות משל השאול המיתולוגי. איש אינו ידע מהיכן בא והיכן חי לפני כן. מוצאו היה עלום מכיוון שלא דיבר הרבה. את רחוב שמשון הפך ההלך לדרך אגרה: מכל מכונית ברמזור היה גובה שקל בהסבו פניו אל חלון הנהג. פעם ניסה טכניקה של גבס: היה מעביר את הגבס ממקום למקום: מרגלו לידו ומגבו אל צווארו וחוזר חלילה, ואולם האנשים לא התלהבו מ"חוסר מזלו" והתחמקו ממנו. לאדם זה הוצמד כינוי: שמשון שקל. ערב. הרב משה בואנו סיים את דרשתו השבועית בהורידו מחצבי להבות על ראש תלמידיו בהביעו אמרות שפר: "הוי לכם תלמידי שחרות עולי ימים ועכולי מאכלים שכמותכם, היו נא כאיבי הנחל ולא כאוייבי העם, הוו כתלמידי אורייתא ולא כתלמידי בלעם הרשע. הוו קרידו ולא חנדרז'ו!!, ובזכות התורה שלימדתיכם תבוא ישועה לישראל ושבו בנים לגבולם וישראל לתורתם" ומיד לאחר דברים נרגשים אלו נשמע ברד של מחיאות כפיים סוערות מכיוון יציעי התלמידים של כפר הנוער ובית היתומים אשר חזרו חזור והתפלא על אודות מיטב אמרותיו של רבם. בסיום כל זאת, מיהר משה בואנו למשרדו ושם הסתגר בעוד מעלה הוא ענני קטורה ממקטרתו העתיקה. ואילו שני תלמידים שעברו במקום החליטו לראות מה עושה משה בואנו, מפני שכל פעם לאחר דרשתו המפורסמת עם מיטב אמרות השפר, היה הוא מסתגר בחדרו בצורה מוזרה ביותר. ואחד מהם עלה אל החלון העליון והביט ברב המיסתורי. וירא והנה מוציא הרב בואנו ספר גדל מידות ועתיק ובו מתנוססת תמונתו והוא פותח בעמודים מסויימים ומעתיק ציטוטים מעניינים אל תוך דף שבראשו היה רשום: דרשה ליום שני והנה פסע במסדרון המדריך הבלש רוביק שהשכיר את שירותי ההלשנה שלו לכל מורה ודורש. התלמיד המציץ קפץ ונחבל ברגלו בעוד התלמיד השני בורח על נפשו: "מה אתה עושה כאן יוסי?" דרש המדריך לדעת. "אני, אני לוקח את התיק" מלמל יוסי. "היזהר לך!!!" הביט בו המדריך באדנות ומיהר להמתיק סוד עם הרב המתבודד בחדרו. אין ספק,אמר יוסי, הרי זה ספר יחיד סגולה! וממנו מוציא הרב בואנו את אמרות השפר המפוצצות שלו, מעניין מה יהיה אם אוציא את הספר מידו ואמכור אותו ! ויחליט יוסי לעשות מעשה וישכפל מפתח אפס שהשאיל מאחד מ"שועלי" הפנימיה ויחכה לשעת כושר. וזו באה לידי ביטוי בעת השעות הקטנות של הלילה. ושזו הגיעה, פתח יוסי את החדר של בואנו ויפתח את מגירת השולחן ושם מצא את הספר. ויכס את הספר בכנף מעילו ומיד מיהר לשורת הברושים הנסתרת שבקצה השביל. ויפתח את הספר בעל הכריכה שתמונת משה בואנו מכסה אותה ושמו של הספר הוא: "עושה שפר, מפי הרב הגאון רבי אריה קלדרון ס"ט", ראב"ד ראגוזה דשנת ת"ר (1840) ומיד ראה יוסי והנה הספר מלא קשקושי עט והערות וכל מיני סימונים עתיקים משל קדמונים. אקח את הספר ואמכור אותו... אקבל מחיר טוב ואילו משה בואנו לא יטרידנו יותר בדרשות מופרכות משל אמרות השפר שלו. ולמחרת לקח יוסי את הספר וישמו בשקית שחורה וישם צעדיו בדרך רחוב שמשון,בכיוון מרכז העיר על מנת למכור את הספר. והנה בעיקול מעבר לפחי האשפה שורצי החתולים, ארב לו המדריך המלשן רוביק ויעקוב אחריו על מנת להשיב את הבורח מתחומי בית הספר ולהגדיל חינו בעיני בואנו. והנה כשעבר יוסי ליד הרמזורים ניצב שמשון שקל בדרכו במן נון שלנטיות וחסם אותה מתוך כוונה לזכות בשקל: "שקל,שקל!!!" תבע בפאתטיות בעוד ריחו לפניו. "תפסתי אותך!" צרח רוביק ורץ לכיוונו של יוסי. יוסי המבוהל חשש כי רוביק עוקב אחריו בגין השקית השחורה ותכולתה ועל כן דחף את השקית לידיו של שמשון שקל ורץ משם כמטחווי קשת כשרוביק המלשן שועט בעקבותיו. יוסי הסתובב בעיקול ונכנס לאחת מן הכניסות של אחד הבלוקים הרבים. הוא נכנס בכניסה, עלה קומה אחת וחיכה שם. רוביק רץ בעיקול אך לא ראה את יוסי הברחן וחזר בידיים ריקות. ושמשון שקל שזכה בשלל בלתי צפוי עבר לפינת הרחוב, בסמוך לקיוסק של אברהם הג'ינג'י הוא פתח את השקית בידיו הגרומות וראה את הכתוב: הוא נמלא תדהמה, עיניו הוארו בזיק בלתי צפוי והוא הפליט לעצמו חי השם! בנדיצ'ו אל דיו!!! אדיו סנטו סניור אל מונדו, הרי זהו הספר של אבי זקני !! ברגע שאבא מת, בא הדוד משה בואנו ונישל אותי מכל הרכוש ובכלל זה, נזר המשפחה: הספר הקדוש, כך הידרדרתי למצולות בעוד בואנו עולה מעלה מעלה בדרגות הגאווה" והוא נטל את הספר החשוב ונישק אותו פעם אחר פעם כאחוז דיבוק אחר כך עזב את הצומת על מנת לא לחזור אליה שוב. כשהגיעה יום שני,לא מצא משה בואנו את הספר הנכסף במגירה. כאחוז תזזית הוא בהה ומלמל לעצמו מיני מלמולים. אחר כך תפס את עצמו בחידלון ובתסכול.שהרי, ללא הספר המופלא הסתיימה קריירתו כדורש אמרי שפר בעיני התלמידים.ומעמדו ירד פלאים בעיני המנהל שיוריד את מעמדו בתלוש המשכורת! ואז נזכר בשבועה עתיקה מימים רחוקים משל אמו פלורה בואנו בעת סערת נפש נדירה: "לקחת את נזר המשפחה מהיתומים הקטנים, לקחת את הספר, את הכסף, את הבית. יום יבוא ומישהו יקח ממך את הספר וישיב לעצמו את הכבוד" אמרה ולא פירשה. ואז היכה בבואנו זיק של הכרה: שמא הספר חזר לזאקו קלדרון, אחיינו המכונה שמשון שקל העומד ברחוב שמשון הסמוך לכפר הנוער! והוא עבר שם בכדי לגלות את הדבר אך לא ראה את שמשון שקל. הוא שאל את בעל הקיוסק,אברהם הג'ינג'י לגבי שמשון ונענה: "מאז שהגיע אליו איזה ספר מיסתורי לפני כמה ימים,הוא השתנה, הוא עזב את המקום ולפני הצהריים ראיתי אותו וצורתו שונה לחלוטין, נקי ומטופח, מגולח ומצוחצח. משהו התחולל בו" ואז ידע משה בואנו כי הגזילה שגזל עקב שחצנותו ואדנותו הושבה לבעליה, הוא החל להרהר בתכונותיו הללו וחכך בדעתו שמא ישוב למוטב. וכך הפך הנער השובב יוסי לשלוח הגורל על מנת להשיב את נזר משפחת קלדרון לבעליה המקוריים.