אוהבים במילים
ומתחברים לשנים
שחלפו עד כרגע.
ויחד איתם
בכל הזרמים
מוסווים ומתגלים
נושמים ומקלידים,
ואנשים רבים מאחורינו
ואנו חדשים.
משליכים גם אנו
לאוצר המילים.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נהניתי מאוד לקרוא. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] דוקא אהבתי יותר את הבית הראשון אני חושב שאפשר להעמיד את עונתית וחולפת לעומת חד פעמית. כי חד פעמיותה, היא הדבר שבו היא תיזכר ועל כן תישאר. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה איך שמאיזור הדמדומים שממנו את באה, יש מקום להכספת השמים ויש גם נתינת אפשרות לָשָבַּת להציף רגש ישן עד כדי אפשרות לבוא ימים חדשים. (אגב, ברור שברי עדיף) [ליצירה]
- [ליצירה] אופ כמה שמאוד יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הלואי שגם אנו נצליח לזכור אותם (בחייהם, בחיי) בשיא אונם ובשיא פריחתם. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אמא שלום הו באמת, השירים האלה - מי בכלל זוכר שכתבתי אותם ... מגניב שמדי פעם מכריחים אותך לזכור. תודה, [ליצירה]
- [ליצירה] היום למדתי שיש לזה שם "גוגלוואק" (מציאת ביטוי בגוגל שיש לו רק תוצאה אחת) ולבי ביקש לכתוב עוד ועוד שורות מלאי ביטויים גוגלוואקיים. ובכך להפעיל כח פיזי מתון על השירה שתגלה כמה סודות. הנה לינק בנושא http://www.nrg.co.il/online/10/ART/856/465.html [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שבדרך כלל השירים שלך הרבה יותר ברורים וכאן הסוד שלא מתגלה גורם להכל להיכתב באופן הרבה פחות ברור [ליצירה]
תגובות