חוט של חסד
חוט שזור בכסף
עבר בין בדי העץ
עץ תנובת הפרי
הניצב בשדה אילן
אשר בגבול הנחלה
בל יפרם זה החוט
בל תנקרהו ציפור
בל יקרע
למען יניב העץ
פירות של חסד
לדורות הבאים
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה על כל התגובות ! שבת שלום לכולם!!!! (וגם לדריידל...) [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה לכם :-) אכן, התאמתי את השיר למקצב תימני ובהחלט אפשר לקחת פח ריק ולתאם צעדים :-) כל טוב [ליצירה]
- [ליצירה] באמת חבל, אני מגיב באיחור בצער. סיפור משעשע, אדם זקן, אדם צעיר ובאמצע חתול שלא מבין על מה כל המהומה אלא מהמהם לעצמו :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- אור העיניים מבקע את העיתון והאמת או ההכרה חודרת אל עיני האדם הקורא באותו עיתון. יפה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אין כמו אמא בעולם, (א ידיישע מאמא, אס איס דער בסר אין דער ולט) [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה :-) האמת יש אידיאליזציה למה שקורה אחרי שמישהו מת, אנחנו רק שוכחים שהיום הראשון מרגש ואחריו הזמן רץ... [ליצירה]
- [ליצירה] ---- זורם ויפה. לא הבנתי את תפקידם של הסוגריים (אלק) :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- אהבתי את תיאור הטבע שהבעת. תיאור סובלני ואמין של חילופי משמרות :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- את החורבן האישי שלו הוא כבר עבר. הרי ידוע כמה קשה לאדם בימינו אלו לעבור תהליך ממושך של היכרות והתחברות עם אהבה שתובילו תחת החופה. ממש כפי שאומר המשפט: "קשה שידוכו של אדם כקריעת ים סוף" והנה לאחר שקרע את הים הסוער בסיעורי האהבה, נפל הוא לתוך ים סוער של צער שלאחריו מצפה עוד ים שעליו לקרוע יפה היה שירך שהעלה בי רעיון לשיר חדש :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ----- הדגל ובראשו תפוח, ספר התורה הזעיר מפלסטיק.... הו, שנים עברו [ליצירה]
