לגעת בצליל
לחוש באומר
לנשום ריח פריחה
עד בלי די
לפני שתקמול
לרחף מעל
ראשי הרים
אווירם הצח
ופלג דק יורד
בינות לנענע משובלת
וקנה סוף
לראות אותה
הולכת, מתרחקת
מעבר לגבעות הגיר
מעבר לסכר האוגם
ולדעת
שהיא תשוב
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- זכרונות של פעם- אין כמותם [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפהפה, על זיכרון ושיר ורז סוד. מבחינה מבנית, לפי עניות דעתי היית צריך אולי להפריד השיר לשני בתים בשורות המשפטים הבאות: נחתם ונלקח איתם גם הסוד (כאן ההפרדה) הסוד נלקח אך התרבות נשארת [ליצירה]
- [ליצירה] איזו מציאות, את מתארת תמונה חיה של יאוש תחת מזג אוויר מייאש לכאורה המזדהה עם מצב רוחך. יפה ! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :-) ממש נכנסתי לילד שבי, וגם כתבתי בצורה פשוטה יחסית... [ליצירה]
- [ליצירה] תרבות הפנאי בהיבט שירי חדש ומפתיע, השיר עצמו הוא עיטור המקושט במילים יפות ובקומפוזיציה מעניינת בטרם (המילה הראשונה) פותחת כמו בראשית בתורה, בטרם אור ראשון, ב' פותחת שיר בפותחה את שער השירה לפני הקורא. ואז באה השורה "קרן אור ראשונה מעל העיירה" ואני מדמיין לעצמי קרן אור זוחלת מלמעלה על בתי שיכון של עיירה יחד עם גגות רעפים וצובעת אותם באור ראשון של איילת השחר, אני מדמיין לעצמי את אותו אדם קם בבוקר, פוקח את עיניו ומזדרז לסידורי הבוקר הסטנדרטים של כל אדם. אחר כך הוא רוכב על אופניו בכיוון האמור להיות מנוגד והפוך לכיוון השמש, בעצם אל השקיעה שעתידה להיות שם עוד חצי יום. שם יש את הקטע של איסוף האבנים ואחר כך אנו עוברים הישר אל החדר, ללא שהות, בלי לדעת איך חזר אל ביתו. הוא בורא בעצמו "ידיו מסתתות חיים חדשים" בהתאם למילה שהופיעה ראשונה "בטרם" הוא עושה משהו ומשתף עצמו בבריאה, כפי שקרן שמש ראשונה משתפת עצמה במעשה בראשית שחוזר על עצמו כל בוקר. [ליצירה]
- [ליצירה] --- רבתודות :-) חג שמח [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולם: רביעית מיטל המיטלית ליאורה לוי דרור יפה ו- ישי שור :-) [ליצירה]
- [ליצירה] כואב, נכון ונוגע. כמו שאמר ק.צטניק: "באושוויץ לא היו שמות, היו מספרים" [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ובראש צועד ירושלמי המפקד לראשו כובע פלדה וידו למלחמה* *המלחמה למען השלום [ליצירה]
- [ליצירה] ככה? בלי לנמק מדוע? אני לא רוצה לרדת לרמת התגובות שלך. רק אומר כי בסיפורים, המונולוגים שלך. בהם שיתפת אותנו בחייך, חשפת את עצמך לכמות לעג ו"ירידה" במידה ניכרת. אלא מאי? החבר'ה כאן הם איכותיים ולא ידרדרו ברמה. [ליצירה]
