איך תופי הלב רועמים
לנוכח בואך הלילה.
איך עיני כזיק
חודרות מבעד אפילה,
כשאת יוצאת מגדרך
מדלת אמותייך,
משתנה למולי בגוונייך,
עושָה צעד אחד
ועוד צעד שני,
נושקת שפתיי
ואני מושיט ידי
לאחוז בחלום
שהופך למציאות
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה רבותיי. הנייר סובל הכל, לא כך הצעקה במציאות... [ליצירה]
- [ליצירה] כבוגונויליה אשר משפיעה מיטב צבעיה, כך היה היה בו אדום המסמל את החיוניות סגול בו היופי הפנימי צהוב המסמל את האור וגם הלבן המסמל את לובן החיים את תחילתם ואת סופם יהי זכרו ברוך יפה כתבת [ליצירה]
- [ליצירה] מה עמוק השיר, מה עמוקה הבדידות הניבטת ממילותיו. [ליצירה]
- [ליצירה] אחוזות החוף - ספר של אמיר גוטפרוינד... [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים, לאחר המוות מכירים את האדם (לפעמים) יותר מאשר הכירוהו בחייו. [ליצירה]
- [ליצירה] בן שרם מגיע לאיה מזל טוב לרגל הולדת בתה! [ליצירה]
- [ליצירה] --- מליצי ואופטימי אהבתי את התקווה שעברה כחוט השני ואת סוד שיח גליו ששחה על אדוות אודותיו :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- ואו, כתבתי משהו ברוח שירך זה, ואני שמח שהרוח הזו עוטפת יוצרים אחרים ומדביקה אותם בחיידק הנפלא ! [ליצירה]
- [ליצירה] מייאו! [ליצירה]
- [ליצירה] --- הבוידעם הבוידעם- כל כך הרבה עבר מאוחסן שם, כל כך הרבה זכרונות ילדות מקטעים עלומים שאגורים בדף זה או אחר... יפה כתבת! [ליצירה]
תגובות