איך תופי הלב רועמים
לנוכח בואך הלילה.
איך עיני כזיק
חודרות מבעד אפילה,
כשאת יוצאת מגדרך
מדלת אמותייך,
משתנה למולי בגוונייך,
עושָה צעד אחד
ועוד צעד שני,
נושקת שפתיי
ואני מושיט ידי
לאחוז בחלום
שהופך למציאות
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עננים כסוכך באוהל מועד מול הנד הנודד :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש, יפה מאד [ליצירה]
- [ליצירה] ---- וכמובן שכחת את ה: קומוניסטים [ליצירה]
- [ליצירה] כמה שזה נכון! אתם מקנאים כל כך בנקבה שלנו היהודים? קחו אותה ותשאירו לנו את שלכם. אנחנו נסתדר ואחרי שישים שנה לא נסתובב במחנות פליטים עם מפתחות... [ליצירה]
- [ליצירה] --- כי האהבה עיוורת ולא מבחינה בין הבדלים שציינת בתחילת הקטע :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- עדין קורן ויפה ! בייחוד בדימוי על אודות הרוח המשחק בתלתלי הנשמה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] קח אותי טול אותי אל עולמך אשר מעבר למסך. גלה את התפאורה גלה עולמך בין בים ובין בשמיים [ליצירה]
- [ליצירה] ---- מזכיר לי את "רחקו מהעין רחוק מהלב" שכתבתי. הרהורים וחיבוטי נפש המובילים למעשה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אמנות הסיפור והמספר יפהפה [ליצירה]
- [ליצירה] ----- עם העולה מבין חורבות ומבין גדם העץ הגדול כניצן ומתוך השריפה הגדולה כעוף החול יפה! לעניות דעתי -טוב היה אם חריזה הייתה כאן [ליצירה]
תגובות