איך תופי הלב רועמים
לנוכח בואך הלילה.
איך עיני כזיק
חודרות מבעד אפילה,
כשאת יוצאת מגדרך
מדלת אמותייך,
משתנה למולי בגוונייך,
עושָה צעד אחד
ועוד צעד שני,
נושקת שפתיי
ואני מושיט ידי
לאחוז בחלום
שהופך למציאות
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- יהוד, דרוז וערביה??? יפה יפה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] שאלה פילוסופית מעניינת. אבל תמיד ניתן לקנות נר חדש או ללקט את השעווה הנוטפת לשבלונת נר ולייצר חדש (תקנוני אם אני טועה...) [ליצירה]
- [ליצירה] -- מרנין ומשובב נפש [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שהסוכה היא במימון כנפו ופחימה [ליצירה]
- [ליצירה] מיתרי קולה בנשמתי הכבויה השבויה ואסורה בכבלי עיגון לאחרת [ליצירה]
- [ליצירה] איה הטובה והוותיקה חוזרת עם עוד שיר איכותי. עד שאדם לא נקלע לחושך הוא לא יודע להעריך את האור שבחייו. ואת תיארת את הדבר הזה בחן ובעט שזור [ליצירה]
- [ליצירה] -- זריחה וירח זריחה וירח משמשים זה בזה בערבוביה גמורה ועשן מפריד ביניהם כגדר הפרדה :-) אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] שיר בדיחה מרענן :-) אבל עם קצת אמיתות על החיים. [ליצירה]
- [ליצירה] מבט אחד אל בית הילדות וברז סמוי נפתח מאי שם שופע סיפורים ושירים סכר שכחה נבקע לשניים בשצף הזכרונות רב השנים וזרם שוצף לו ממעיין העבר אל חופי העתיד [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה! יש בו קצת מרוחה של המשוררת רחל ז"ל [ליצירה]
תגובות