איך תופי הלב רועמים
לנוכח בואך הלילה.
איך עיני כזיק
חודרות מבעד אפילה,
כשאת יוצאת מגדרך
מדלת אמותייך,
משתנה למולי בגוונייך,
עושָה צעד אחד
ועוד צעד שני,
נושקת שפתיי
ואני מושיט ידי
לאחוז בחלום
שהופך למציאות
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- העלית בעיה מאוד כואבת ומחדלית ביותר [ליצירה]
- [ליצירה] זכרונות זכרונות. מריבות הן קשות, אך האם קשה בלעדיהן? [ליצירה]
- [ליצירה] --- עץ שירה המתחלק בצורה מתוחכמת לשלש ענפים ראשיים כל הכבוד [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! ניגר נוף ממכחול שמיים על בתי הקנבס איזו שפה ציורית! ממש עושר [ליצירה]
- [ליצירה] הוספתי שם תגובה שצריך למצוא שידעך למר ירושלמי ואז יתמתן ויפרסם שירים אחרים לגמרי. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- מפחיד שהכלב היקר שיצא ממחלה כל כך קשה הלך לעולמו ממחלה אחרת... סיפור נוגע ללב ומסופר ביד אומן [ליצירה]
- [ליצירה] לאושרת- נסי לעצום עיניים ולהיכנס לנעליים (של ילד) ואז יבוא החיוך והזיכרון והילדות [ליצירה]
- [ליצירה] חבר אתה חסר. חסרים מנהיגים חסרה מנהיגות . נזכור ! [ליצירה]
- [ליצירה] רוח צעירה, רעיון יפה. אגב -קלומבוס לא גילה את אמריקה לפני מאתיים שנה, אלא לפני חמש מאות שנה בקירוב (1492) [ליצירה]
- [ליצירה] ----- ברוח אלתרמנית שבה הדובר פונה אל אותה אחת ומשיא לה תורת חיים יפה! [ליצירה]
תגובות