על הקצה
העומד מול קצה הלשון
ומסתיים בקצה העולם
טמון גם המפתח
לדלת שמאחוריה
הבטחה חדשה
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ניגודיות חריפה, מעבר על שברי זכוכית חדים ודוקרים והנאה מהדריכה עליהם. יתכן כי האלטרנטיבה הייתה גרועה יותר והדריכה הזו טובה ממנה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לליאורה ורעות :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- סנטימנטלי ומעורר געגועים. התמונות מנציחות ומקפיאות (ואולי גונבות) שנייה מחיינו ומקפיאים אותה לנצח... די מזכיר את רוח השיר "דיוקן אמי על הפסנתר" בביצועו של יהורם גאון [ליצירה]
- [ליצירה] רבתודות חבריא! [ליצירה]
- [ליצירה] ירושלמי זועם על כך שהרסו את המסעדה של אברהים ואיסמעיל שישבה על הקרקע של אל עוכבי ועיכבה את פיתוח הנגב [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש. איך יצא לך שיר כזה? כל מילה במקום, כל פסוק זועק, עולה כרוח כעלה מתעלעל וזועק- שמע ישראל [ליצירה]
- [ליצירה] שיר תיאורי ועשיר המתאר את פחדי האנוש וכלימתם הנלפתים זה בזה. אך העיניים יוצרות פשטות ושמחה. צבעוניות ופיוטיות ב"נלפתו האותיות באבני הקיר" המזכיר או מרמז על הכותל או על קירות היכל התפילה. אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] למה אני צריך! להגיב יחידי ליצירות האתר! ברוח סערה- אשנס מוסרותיי! אבל בליבי -עד מתי? אחזיק את מדור התגובות - באתר! במתוק וגם במר! הגולשים עצלנים! שלא לומר -על הפנים! לא יכתבו מאום דחוק כי בעטם אחז השיתוק! רק יצפו לקבל תגובה מאת עצמי ואנוכי! אני כמו אטלס- המחזיק העולם בידיו! באביב וגם בסתיו! ולעת אעלם - יעלם מדור התגובות! ויהפך לתל חורבות! ואז פידבקים יהיו נדירים! לא לסיפורים ולא לשירים! ושיח יוצרים לא יהיה בנמצא! עורו עורו -מעצלותכם! שנסו מותנכם ועטכם! ובא לציון גואל וברכה ולירושלמי תהיה מהפכה! [ליצירה]
- [ליצירה] --- "אשר היה כערבות הבוכיות" צמח מיוחד הוא הערבה, באירופה הוא גדל בקילו.. רק כאן הוא גדל במספר מקומות מצומצם :-) נתת כבוד מיוחד לעץ זה ועל כך הערכתי :-) [ליצירה]
- [ליצירה] למה ציפית מעיתונים כדוגמת שבע או כלבי? [ליצירה]
