על הקצה
העומד מול קצה הלשון
ומסתיים בקצה העולם
טמון גם המפתח
לדלת שמאחוריה
הבטחה חדשה
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך" [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שהסוכה היא במימון כנפו ופחימה [ליצירה]
- [ליצירה] אתה מדבר כמו נטורי קרתא " השלטון הציוני...." וזה רק מוכיח כמה שני הקצוות מאוד קרובים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- הזית בגזעו, השורשיות, העבר החובק ארץ, הנוסטלגיה. יפה ומשובח כשמן זית ! [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן: באותה מטבע לשון: הפיגועים- זאת פרובוקציה! כל פעם, כשיש סיכוי לשלום, זה קורה. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- אחלה ניתן להרגיש ממש את אווירת הטיפות והסער החודר מבעד למטריה... סיום מפתיע ומקריות מפתיעה [ליצירה]
- [ליצירה] --- עז ביטוי, תיאור ריאליסטי אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] הוא עבד אצל הקבלן הקמצן? מוכר... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה! זו אליגוריה שבקריה ראשונה נראית כמו שיר ילדים ובקריאה שנייה מתגלים רבדים אחרים. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים, אני מכיר היטב את בית כנסת עולי בורסה ואף כתבתי לכבודו שיר שפורסם בספר החדש של ראובן גפני [ליצירה]
