שעה שמונה בבוקר, בא אל מקום העבודה, המנהל עומד בפתח במבט מוזר פותח את פיו ומבשר: "אז זהו, שלא!" מובטל מעבודה! שעה עשר בבוקר, נערתי יושבת בספסל, פוסעת אליי בצעד קל במבט מוזר פותחת את פיה ומבשרת: "אז זהו, שלא !" מובטל מעבודה! מובטל מאהבה! שעה שתים עשרה בצהריים, יושב בספסל האוטובוס, אדם חשוד, מעיל ארוך מתקרב לאמצע האוטובוס במבט מוזר פותח בחיוך את פיו: "אז זהו, שכן!" מובטל מעבודה! מובטל מאהבה! מובטל מהחיים!