גל רוגש, אמצע חלום,
הווה סחוף על מזח,
הווה זח וזע ברוח
ציפור פצועה בשמיים
והיא עומדת לצנוח
חסרת כוחות
אובד עדי ידיי
בליל חלום ביעות.
תחושה כבדה,כבדה
כאבן על הלב
כאובדן
כאוב
והנה דלת נפתחת,
אור מציץ
אור מציף
חד
חודר
חד
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
שוב, לא מדובר במר ירושלמי. מדובר באדם אחר.
מר שמואל ירושלמי- יאריך האל חייו ויתן לו כוח לכתוב הרבה הרבה שירים ומעשיות על לנין וסטלין וגורבצ'וב וטלי פחימה והקונפה ויקי קנפו
[ליצירה]
בלב באר שבע
ג'יפא קטלנית
בור באמצע טבע
ובועה רדיו -דורסנית.
וקאקס ודרעק נשפכים
ושפכי כימיקלים ממערה
ומעייני עמבה מפכים
וריח איום ונורא.
ואד רדיו אקטיבי
יעלה מרוב שמש
וגז לא טבעי
מהריח של ליל אמש.
וירושלמי שם כיסא נוח
ויושב לכתוב את השיר
ולא יתן לשכוח
לבני כל העיר
אלא אך לגנוח
ואת דעתם להמיר
[ליצירה]
---
מלכה מעופפת -דבר הקיים בעולם החרקים כגון הנמלים בעת מטס הרבייה, או הדבורים (אבל שם המלכה נמצאת בכוורת)
כאן אתה נוטל את הדימוי בחן ולוקח אותו לתחום הרומנטי האנושי
האבל שהיה - כלומר יש כאן מעגל של רביה לידה ומוות וגם אותו האנשת.
זו פרשנותי :-)
[ליצירה]
עזר ויצמן -מנהג יהודי הוא שאין לדבר סרה במתים, אמנם כלכל אדם היו לו מגרעות, אבל אני מתמקד בטוב שבו -מצווה ו מסורת ביקור פצועי צה"ל,משפחות חללי צה"ל וקרבנות הטרור, הוא התחיל את המסורת הזו,
לא היה פצוע אחד שלא ביקר במהלך כהונתו, באסון המסוקים בשנת 98 כמדומני הוא פקד את כל אחת מע"ג המשפחות של הנספים
אלו דברים שאין להם שיעור:
הפאה, והבכורים, והראיון,
וגמילות חסדים, ותלמוד תורה.
אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה,
והקרן קיימת לו לעולם הבא:
כיבוד אב ואם,
וגמילות חסדים,
והבאת שלום בין אדם לחבירו;
ותלמוד תורה כנגד כולם.
תגובות