גל רוגש, אמצע חלום,
הווה סחוף על מזח,
הווה זח וזע ברוח
ציפור פצועה בשמיים
והיא עומדת לצנוח
חסרת כוחות
אובד עדי ידיי
בליל חלום ביעות.
תחושה כבדה,כבדה
כאבן על הלב
כאובדן
כאוב
והנה דלת נפתחת,
אור מציץ
אור מציף
חד
חודר
חד
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה חיים! לפעמים האותיות הן הדמעות שמטפטפות על דף הנייר ונמהלות ברוח [ליצירה]
- [ליצירה] למרות כך קשה להתעלם מן השפה הרהוטה כל כך ומן התיאורים החיים שלו. לסיום -שאלה מתאגרת: מדוע מאיר שלו במאמרי הפובליציסטיקה החריפים שלו יוצא למרבה האירוניה נגד הציבור אשר יותר מכל קורא מספריו? [ליצירה]
- [ליצירה] ----- אתה מדבר על צעדות, עולם משתנה, אנושות גדולה,פסגות ותהומות. מדוע שלא תכתוב על היחיד, על בן האנוש הממוצע עם האהבות, החולשות, החסרונות והכאבים. [ליצירה]
- [ליצירה] הזמן דוהה העיתונים דוהים הגעגועים בשמיים דואים [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, לעתים נפש ניצבת על סף תהום כתיבה יפה [ליצירה]
- [ליצירה] ---- הנגדה חריפה: רכות ועדינות של רך קטן בפנים, לעומת מראה קשה וגס בחוץ מי יתן ונדע נחת [ליצירה]
- [ליצירה] ספר שמגלף- זו נקודה מעניינת למחשבה. ספר שמעצב ספר מסויים כאירוע מכונן [ליצירה]
- [ליצירה] --- נני אני מכיר את הקטע הזה כל כך מוכר ואין מי שלא עבר את זה :))) יפה [ליצירה]
- [ליצירה] --- נהדר!!! מנוסח היטב [ליצירה]
- [ליצירה] מנחה בעת הלבנה ובעת אורה של חמה, והלא עתה של מנחה בין השמשות לפני השקיעה הפוסעת מעדנות על מרצפת השביל המוליך אל בית התפילה. [ליצירה]
תגובות