מתוך בקע צוקה
צמח ישועה רבה
כמו ניצן מגדם שורש
אשר נגדע באיבו
והוא עולה מעלה
כלפי רקיע תכלת
כמו עם העולה
מתוך אלפי אלפיו
הוא צועק בקול גדול
ועמו כל דורותיו
אבות ואמהות
אני כאן
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
איזה יופי!
גינת בית האם והעץ ששתלת וזיכרונו כחוט השני העובר בשירך:
יש כאן כמה מבטים:
מבט של ילד בתוך מבט של מבוגר, מבט קמאי מול מבט של בדיעבד.הזיכרון והמעבר ממנו אל עולם ההווה.
העץ מנקודת מבט של ילדה ומנקודת מבט של בוגרת.
המעשה האומנותי של אז (צריבה בעץ) מול המעשה האומנותי של עכשיו.
שתי היצירות תצאנה כמובן שונות בשל נקודת הגיל, הזמן והמקום, אם כי המקום נשאר על עומדו...
מצויין
תגובות