השמש המכה
עיניים עקומות לה
מסנוורת אחר מלטפת
בליטוף אחד
אך מאוחר
זכר הקרינה העזה
של ראשית עיבוריה
בלתי נשכח
או
בלתי נסלח בעליל
והיא
סובבת הכדור
הטרוד בדאגות
מנפחת אותו במשאבת אופניים
המלא
באוויר רוגז וזעם
יחד עם ברקים ורעם.
ציפור קטנה נמלטת
אל החלל
החף מחמצן
ומחטא
בריק הגדול
של יש מאין
תבנה קינה
תגובות