מה יצא מזה?
היש סיכוי
לסטודנט מדעי הרוח
לפועלי ייצור
לחייל משוחרר
למובטלים
היש סיכוי, היש?
לאגם מלח
למדבר ציה
לצוק אימים
לקוץ דרדר
היש סיכוי לאהבה?
אז זהו שכן?
או
אז זהו שלא?
זו כל התורה
בפה אחד
על רגל אחת
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פנינו אל השמש העולה נפשנו שוב פונה מזרחה (אל בריה"מ) [ליצירה]
- [ליצירה] --- איך את עושה את זה!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים וארספואטי כתיבה יפה מבחורה יפה [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיר הזועק לפרשנות, זה מה שטוב :-) דימויים סופרמרקטיים נהדרים -לא הייתי מעיז לחשוב על סופרמרקט בתור השראה.... כה לחי [ליצירה]
- [ליצירה] אחח השמש נותנת צ'פחות ליונים? לא יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] עוצמת גלי הים ניכרת ומרוגשת בשירך, כשקוראים את השיר זה ממש כמו להיות בעין הסערה ולחוש אותה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מעבר מן החיטה המבשילה לקראת הקיץ השחון לעבר מים הנוטפים אל האגם יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] הצרה עם הפלסטינים שהמנהיגות המובילה שלהם אף פעם לא נטתה לצד של פשרה. היהודים לעומת זאת חשבו כמו מיעוט ונטו לקבל פשרות (את זה אומר בני מוריס). לערביי ארץ ישראל הייתה מנהיגות שהייתה מורכבת מהחוסיינים (הקיצוניים) והנאששיבים (המתונים לכאורה). אז כדי להיות על הבמה במסגרת מאבקי הכח. הקצינו החוסיינים את עמדתם וניסו להשתלט על מוקדי כח תוך כדי חיסול יריבים והוצאת "פיגועים" (מזכיר משהו?). לגבי המלך חוסיין או אסד (באירועי חמת82) הם שחטו ללא רחם, בעת שהסכנה לשלטונם הייתה פחותה מזו שהייתה בשנת 48. זכור שאם הייתה פורצת אצלם אינתיפאדה דומה לשלנו. הם היו מדכאים אותה באמצעים קשים ביותר והיו טובחים ללא רחם והעולם לא היה זועק ולא צועק משום שמדובר ב"עניינים שבתוך המשפחה" [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה על ההשקעה! משיריו הנבואיים של המשורר הגדול אותנטי ומרגש כתמיד!!! [ליצירה]
- [ליצירה] המוסיקה הקובנית מוסיפה לרקוד האש הקובנית -נראה לי שהיא דועכת [ליצירה]
תגובות