קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
שיר מדהים ומרגש היוצא מן הלב ונכנס אל הלב. על העיקרון של "לתת" מתוך הלא כלום שיש לאדם העני ביותר, אך מאידך העשיר ביותר -מכיוון שיש בו את רוח הנדיבות, את ה"לתת" שממנו מתחילים כל האידאלים הברוכים שאנו מכירים
[ליצירה]
טל
תודה על המשוב!
זה שהן עברו את השואה, לא מצדיק. אבל איני חושב שזה קשור, משום שהיו ניצולי שואה רבים שעבדו בהוראה והעמידו דורות של תלמידים למופת ולתפארת, ללא אלימות מיותרת.
זה עניין פרסונלי הנע מאדם לאדם החל מסיבה של חינוך שהמורה קיבל בגולה או בדור הישן, חינוך שחלקו התבסס על עונשים גופניים וכלה בסיבה שהאדם עצמו הוא אלים מטבעו.
לדוגמה -המורה הזו לא הייתה ניצולת שואה, אך טבעה היה לפתור דברים קשים בצורה לא מקובלת בהסתמכה על כך כי תלמידים בני שש לא מכירים מסגרות אחרות וכי הוריהם (בני דור העליות של שנות החמישים והשישים) לא מכירים מסגרות חינוך אחרות.
[ליצירה]
שפע של דימויים נוגעים, שיר המתחיל "ביום של ראות טובה" כפי שמתחילים הסיפורים של:
"ביום בהיר אחד"
הקבלות מתאימות בין רגשי גוף לאדמה, בין נקבי הלב לחוט המאחה ביניהם ובין טבע לאדם
תגובות