להשתחוות.
להכפיף את העמידה
לבד, בלי עזרה
בקיפול מכנס, בהרכנת גוו
בנפילת ראש אל החזה.
להודות.
להכות ב'רק אני'
לפתוח את הברזל, הבטון
שבין לבין.
באבות וגם בהודאה
ברגע קט ובעוד כמה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הדימוי של המטחנה הזכיר לי שיר של קוסמן הנה: http://www.tzura.co.il/tshsd/book.asp?arid=99 [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אמא שלום הו באמת, השירים האלה - מי בכלל זוכר שכתבתי אותם ... מגניב שמדי פעם מכריחים אותך לזכור. תודה, [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד. נהניתי לקרוא. בכלל, כיף לקרוא את מה שאתה כותב. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה להבין איך כח החיות שבאדם יוצר מלאך שכמו בת קול יוצא ואומר בכל יום תמיד אל תשלח ידך אל הנער [ליצירה]
- [ליצירה] / בעקבות ניתובו של זר בתוכם, שבתי לכאן ומצאתי שחיבבה נפשי. [ליצירה]
- [ליצירה] / זה מדבר על מילים וזה מנוסח בבהירות נהדרת. וזה כל מה שצריך בחיים. [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה מאוד נהניתי משילוב הביטויים המקוריים זה מוסיף את הנופך ששיר כזה מנסה ליצור. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] / זה נפלא. צריך להשתיק פעם אחת ולתמיד תָ מח הזה שעושה כל כך הרבה ספקולציות ולא נותן לנו לשבת בשלווה. אין כמוך.. [ליצירה]
- [ליצירה] **** [ליצירה]
תגובות