להשתחוות.
להכפיף את העמידה
לבד, בלי עזרה
בקיפול מכנס, בהרכנת גוו
בנפילת ראש אל החזה.
להודות.
להכות ב'רק אני'
לפתוח את הברזל, הבטון
שבין לבין.
באבות וגם בהודאה
ברגע קט ובעוד כמה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] (כמו שמישהו אמר כאן לא מזמן, מה קרה לכם? עייפים? , ב*י*ו*ים זה היה מקבל 15 תגובות..) תודה רבה למגיבים, שמח שהדברים דברו אליכם. מדובר בחוויה אישית ופחדתי שהכתיבה תקח את זה למקום שאינו מובן לאחרים. אבל הנה יש [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] אודיה, זה יפה מאוד. אני חושב שהיה כדאי דוקא יותר לפתח את החלק הראשון של השיר שעוסק (אני חושב) בישראליות האקטואלית ופחות בנסיקה לדמיון הבזלת ורכב האש. אבל אולי זו הערה שנובעת מתוך חוסר הסכמה מסוים עם הרצון הזה לחזרה לשנות העבר. [ליצירה]
- [ליצירה] * (*) ניחוח של רומנטיות מהסוג הנעלם. לא יכול להתאפק: מבחינתי שילוב של שיר שמתחיל ב וכש ושיש בו סוגריים הוא שילוב מנצח. אולי גם זה סוג של רומנטיות. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי.הו זה באמת קשה למצוא זוג משקפיים טובות [ליצירה]
- [ליצירה] זה נהדר. גם המחשבה על האנשים שמאחורי השערות. ואיך הם מתערבבים וגם הגוש שנוצר בסוף שנותן טעמים לכאן ולכאן. ובעיקר הלהגיד הרבה בקצת. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אמא שלום הו באמת, השירים האלה - מי בכלל זוכר שכתבתי אותם ... מגניב שמדי פעם מכריחים אותך לזכור. תודה, [ליצירה]
- [ליצירה] לא הצלחתי לחבר את כל הרעיונות לכדי הבנה שלימה של מה בדיוק קרה כאן. אבל זה מצוין. את כותבת (כאן ובסיפורים אחרים) מנקודת מבט מעניינת מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] על הצב המת אני לא יודע אם סיפרת אבל על זה שהיא אומרת שכל הוויתך היא צב קטן שיכור, סיפרת גם סיפרת. ולי זה עשה רק טוב הנה לינק [ליצירה]
- [ליצירה] אוי מאמע, זה- איך לומר בשפה ברורה - באשכרה וונדרפול. [ליצירה]
תגובות