להשתחוות.
להכפיף את העמידה
לבד, בלי עזרה
בקיפול מכנס, בהרכנת גוו
בנפילת ראש אל החזה.
להודות.
להכות ב'רק אני'
לפתוח את הברזל, הבטון
שבין לבין.
באבות וגם בהודאה
ברגע קט ובעוד כמה.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אודיה, זה יפה מאוד. אני חושב שהיה כדאי דוקא יותר לפתח את החלק הראשון של השיר שעוסק (אני חושב) בישראליות האקטואלית ופחות בנסיקה לדמיון הבזלת ורכב האש. אבל אולי זו הערה שנובעת מתוך חוסר הסכמה מסוים עם הרצון הזה לחזרה לשנות העבר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד מאוד אבל יש הרגשה שלקחת שתי טקסטים (שכמובן קשורים רעיונית) וטווית אותם יחד אבל זה לא חייב להיות ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד ! (אחרי אי רצון לגעת ביצירתך; אפשר בשורה האחרונה לכתוב גם "את מצוות עשן תעשן") [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש ומעניין. נהניתי מאוד מהמחווה ל"צורה". תודה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. מבט מעניין. אך לדעתי, היה יותר מעניין לשמוע פרטים נקודתיים לגבי דרך הגידול של השירים. ולא להסתפק באהבה ורגישות [ליצירה]
- [ליצירה] * אמאל'ה, גרמת לי גם לרצות לברוח ומהר. [ליצירה]
- [ליצירה] * כמו שילד מאיר [ליצירה]
תגובות