בין הערב לשדרה
אתה פוסע ונוקש
נוקש בלבך ובצעדיך,
ויודע שהיא אליך,
באה,קרבה עדיך.
אתה מצפה לרגע
רגע שאין איש רואה
ואף פנס המאור
מסב ראשו אחור.
זהו רגע שלא שב,
שניכם בחיוך רחב
ואחר נשיקה רכה
כך פחות מדקה,
אחר יד ביד
איתה לנצח תצעד,
ליבך קורא הידד
ולבה עמך מאוחד
רק פנס המאור
בדד מבליח מאחור.
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואו, זה גדול: בָקעה נגינתי לא זִמרה מעולם זִמרת חֵי דְווַאים עוד נישאת מעוּלם מריר עיתי ומט אֵפֵר ודם תימח מאיתי תומתי בתיתם כמה קשה להוציא את המנגינה בתנאים כה קשים של אפר ודם. ויחד איתה יוצאת תומתו של הדובר ב"תיתם" מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] מסתבר שלשלי (כותבת גם כאן) יש הרבה אוייבים (או אוייבות) באתר שלך [ליצירה]
- [ליצירה] ? [ליצירה]
- [ליצירה] ודיגלו עליי אהבה [ליצירה]
- [ליצירה] מאבדת עצמך לדעת במירוץ החיים מידו מידה של הכאב של הבלבלת המבהלת [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאוד! אהבתי ואני עומד לכתוב משהו בסגנון משה בואנו... [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה אכן כשסיימתי את הסיפור הזה חשתי שזה זה! [ליצירה]
- [ליצירה] ----- ממש משורר בחסד עליון. פיוט נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] ניתוח שיר מורכב ומעניין,מורכב מיסודות הבריאה, מעגלי סוגר מעגל במהותו ומעניין במסר שבו: השיר פותח במים("והארץ הייתה תוהו ובוהו ורוח אלקים מרחפת") ונגמר באור, פותח במשברי הטבע וביסודות הבריאה מששת ימי בראשית: מים-אוויר-שמש-אדמה-אדם. כמעט ומסיים בבית השישי -סיכום ביניים המסכם את חמשת הבתים שקדמו לו ועוסק במעשיו של נזר הבריאה: האדם, הנהנה מכל הדברים שהוזכרו ושקדמו לו: צדפים, ים, שמיים, רוח.אלו יש בהם יכולת להשפיע על מצב רוחו אלא שאחר כך בא החלק על האדם ומעלליו כלפי בני מינו הקרובים לו ביותר -משפחתו ואז שוב בחזרה אל האור הגדול - אל שלמות הבריאה -אבינו שבשמיים.משם התחיל הכל ושם מסתיים הכל וזהו סופו של המעגל שהשיר עוסק בו. [ליצירה]
- [ליצירה] --- הוי, מסתבר שהוא התאבד [ליצירה]
תגובות