נכתב בתאריך 02-3-29, לאחר טבח ליל הסדר:
התמונה שנחרתה בי היא תמונת הדם והיין מהולים ושפוכים יחדיו על רצפת האולם ומנוקים משם בעזרת מגב
--------------------------------------------------
מכוס יין יגונים
נמסך ונמזג האדום,
שמחת חירות ועצב יגון
טבולים זה בזה בצער
חירות, עבדות ואימה
שמים עצמם בחשיכה
כחשיכת מצרים פושה
כמכה שטרם כתובה
ולב כל מוסר אנוש
יפן בשאט ובחלחלה
מזדון לב,מצביעות רשע
המוזג כוס יין יגונים
ושופכו על מזבח קרבן הפסח
בעצם ליל חג החירות
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הארץ היא בלב, הן בשמחה, הן בכאב [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים כל מילה בסלע! [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון מעניין. זה ממש קורה כשמישהו חודר אל המרחב שלך . מישהו לא סימפתי ומשתלט לך ומתרחב על חשבונך [ליצירה]
- [ליצירה] שקשוקי מלחמה בינות הרי רוגע, בינות גליל ורוח מדבר ובינות דממה לסערה [ליצירה]
- [ליצירה] לכולנו יש תקופות בהם אנו מרגישים כמו ציפור -תלושים, אך לאחר מכן מחוברים, והשמש העזה מסמלת את הפיכחון הזה [ליצירה]
- [ליצירה] מאבדת עצמך לדעת במירוץ החיים מידו מידה של הכאב של הבלבלת המבהלת [ליצירה]
- [ליצירה] דיק לוש- בתחילה- כשהיה ברוסיה, שמו של ירושלמי היה סלאבא. ומכיוון שבא לארץ ואחז בדעות ציוניות - אפילו ימניות קיצוניות, שינה את שמו מטעמים ציוניים לשמואל ירושלמי. ואולם דא עקא- הבחור עבר לשמאל הקיצוני ביותר. הדעות השתנו אך השם נשאר. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- כמה שזה נכון: חיו את חייכם בצורה הטובה ביותר, כי אנו חיים אך פרק זמן מועט (אבל נא לא לשכוח כי במסורות שונות יש גם עולם אחר והעולם הזה הוא כטרקלין אליו) [ליצירה]
- [ליצירה] --- הישראלי המכוער תופעת האלימות הדרך לאילת הכל מתגלם בסיפור זה [ליצירה]
- [ליצירה] פחחחח החמות האולטימטיבית, יש המון המון שירים וסיפורים על כך וגם במסורת היהודית ספרדית של דוברי הלדינו... [ליצירה]
