צו לצו
נותן אותותיו
קו לקו,
זעיר פה, זעיר שם
קו הפריחה יושלם
והטבע האומן
כצייר מיומן
מתווה את רזיו
חמדת נופיו
האחו במורד ההר
מצייר אביבו
עד דרך כוכבו
כשתגיע שעתו
ישנה נתיבו
והנה עולים פרחיו
עולים פרחיו
אכן די אביבי לפעמים -כמו היום למשל,
ברגע..שמש ופרחים, שלא זוכרים לא את החורף ואפילו לא את הסתיו - (ידידינו היקר הניבט מקרעי הענן..)
עד ליום החורף הבא שכבר עומד לו מאחורי הבמה..
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אכן די אביבי לפעמים -כמו היום למשל,
ברגע..שמש ופרחים, שלא זוכרים לא את החורף ואפילו לא את הסתיו - (ידידינו היקר הניבט מקרעי הענן..)
עד ליום החורף הבא שכבר עומד לו מאחורי הבמה..
[ליצירה]
ההיסטוריה של קובה במיטבה :-)
זכור את מונקדה זכור חוזה מרטי
בוא לקרב וצא איתי,
יחד עם קסטרו היקר
נכבוש הר ועוד הר
נאכל קובה נעשן סיגר
ואחרי כמה שנים
ננהג בענתיקה מהודר
[ליצירה]
באחוריו יש חדודיות בקויוים כלליים ישרים היוצרים משולש,
בפניו נשמרת העגלוליות האופיינית.
מעניין כי האור הבא מלמעלה ואולי מסמל את שעת הדמדומים, נוגע במצחו המוגבה ולא בעיניו
תגובות