צו לצו
נותן אותותיו
קו לקו,
זעיר פה, זעיר שם
קו הפריחה יושלם
והטבע האומן
כצייר מיומן
מתווה את רזיו
חמדת נופיו
האחו במורד ההר
מצייר אביבו
עד דרך כוכבו
כשתגיע שעתו
ישנה נתיבו
והנה עולים פרחיו
עולים פרחיו
אכן די אביבי לפעמים -כמו היום למשל,
ברגע..שמש ופרחים, שלא זוכרים לא את החורף ואפילו לא את הסתיו - (ידידינו היקר הניבט מקרעי הענן..)
עד ליום החורף הבא שכבר עומד לו מאחורי הבמה..
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אכן די אביבי לפעמים -כמו היום למשל,
ברגע..שמש ופרחים, שלא זוכרים לא את החורף ואפילו לא את הסתיו - (ידידינו היקר הניבט מקרעי הענן..)
עד ליום החורף הבא שכבר עומד לו מאחורי הבמה..
[ליצירה]
מהכלום בוקע האושר. זו פתיחה יפה של יש מאין. הכל נובע מן הנקודה של אור השמש המביא עמו את כל הברכות שבעולם ועמם חיוך ואז מוזכר הנמען נשוא השיר שאליו פונה הדוברת עד שהיא חודרת אל חובו. ואז היא מגלה שבחובו יש תהום, אך תהום שונה מאשר יש לה. ועכשיו הם שניים ואז מתחיל האושר האמיתי:
וכשאני עוצרת, אני מתעוררת למולך,
ואז האושר האמיתי של החיים מתחיל,
איתך
אהבתי את המסע שחלקת עימנו
תגובות