עמוד השחר ערפילי
חושף דוק קרני שמש
ושני לבבות תועים
דרכם זה אל זה
מבין סלעי מגור
חשופים ושוממים
אהבה אדומה ותוססת
תזרח ותחלחל
כיין ישן נושן
הנמסך ומוסך
שיכרון אהבה ועלומים
לקול חליל רועים
העולה ובוקע מן הגיא
מאוד מאוד אהבתי:
"ושני לבבות תועים
דרכם זה אל זה
מבין סלעי מגור
חשופים ושוממים"
רעננות כזאת, כיף לקרוא. ומשחקי המילים.
משהו טהור-טהור לפחות כמו בבקר (זה מה שבא לי)
העקידה.
מאוד מאוד אהבתי:
"ושני לבבות תועים
דרכם זה אל זה
מבין סלעי מגור
חשופים ושוממים"
רעננות כזאת, כיף לקרוא. ומשחקי המילים.
משהו טהור-טהור לפחות כמו בבקר (זה מה שבא לי)
העקידה.
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
מאוד מאוד אהבתי:
"ושני לבבות תועים
דרכם זה אל זה
מבין סלעי מגור
חשופים ושוממים"
רעננות כזאת, כיף לקרוא. ומשחקי המילים.
משהו טהור-טהור לפחות כמו בבקר (זה מה שבא לי)
העקידה.
[ליצירה]
מאוד מאוד אהבתי:
"ושני לבבות תועים
דרכם זה אל זה
מבין סלעי מגור
חשופים ושוממים"
רעננות כזאת, כיף לקרוא. ומשחקי המילים.
משהו טהור-טהור לפחות כמו בבקר (זה מה שבא לי)
העקידה.
[ליצירה]
לשר שלום ידיד לומדי התורה ודורשיה
ודאי בקיא אני בחכמת לשון שבדיה ובריז תרבות ערלים זו ואף בצבע הבלאנדי"ן המשמש בראשי תושביה חמורי הסבר ואוכלי הנו"ט ברבין ומשתחווין לצלם וגילוליו
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
ניתוח ממוקד על השיר (את זה אני עושה לשיר אקראי פעם ב...)
אני עייפה
מהכיבוש המשחית.
מהריקוד המושחת.
הדובר פונה בגוף ראשון ואומר שנמאס לו עד זרא. מהכיבוש המשחית - זה ממקם את הדובר בצד שמאל של המפה.
מהריקוד המושחת - שתי אפשרויות- נמאס לדוברת לרקוד. אפשרות שניה- מדובר בריקוד חושני.
מבחור ועוד בחור ללילה
מהשבתות בחוף הים
כאן מרמזת הדוברת על אורח חייה המתירני והחילוני. מרמזת- שלא לומר מדווחת.
מהפאבים והסיגריה הראשונה
מהרגע שאחרי והסיגריה האחרונה.
מהכיבוש
מהייבוש.
פאבים וסיגריה ראשונה- פתיחה של הערב.
הרגע שאחרי וסיגריה אחרונה - סיגריה שחותמת את הלילה, לאחר הבילוי בפאב.
הכיבוש- הכיבוש לכאורה בשטחי יו"ש.
הייבוש - יכול להיות ייבוש מנטלי ושעמום.
מהבחור שעזב בבוקר
ואפילו לא הניח
פרח
על המיטה
הבחור שעזב בבוקר. אינה יודעת את שמו. הוא לא מחויב לכלום. הוא מזלזל, הוא בורח ומשאיר אותך לכתוב את השיר.
השיר הוא שיר "דוגרי" ומביע בהחלט עייפות מאורח החיים שהדוברת בחרה לעצמה.
תגובות