דאדא
תום
-
אני נמצאת נשכרת בגלל עין הזהב אשר לשיבולים
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מענין שלום לתום מעניינת ומסקרנת היצירה שלך.מאד לטעמי. [ליצירה]
- [ליצירה] איחס למה? [ליצירה]
- [ליצירה] חוזר בי הריני להודיע קבל עם ועולם מה חדל אני, עד היכן טפשותי וחוסר הבנתי באומנות מגיעה, ואנצל במה זו על מנת להתנצל בפני הריאוגראפית המוכשרת. סליחה. באמת שלא הייתי צריך. הרבה ברכה והמשך יצירה פורה, אקוה לסליחתך, יצחק. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מעניין. ואני בטוח שכבר ראיתי את זה איפה שהוא. [ליצירה]
- [ליצירה] לילוש יקירתי ברוך בואך לצורה. הגיל החיצוני, הכרונולוגי שלי כמעט כפול משלך. וממקום זה אני מבטיחה לך שאם תישארי נאמנה לעצמך, לעולם לא תצטרכי להיות מבוגרת. רק בוגרת ויש המון הבדל. זה לא קל, אבל זה קסם כשזה קורה! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על המשוב אני בהחלט מודעת לעניין החצובה. אני כבר מחכה להופעה הבאה כדי לתקן... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!!!!!!!!!! פשוט מעולה. בתור אחת שעברה את הגיהנום של השדכניות, הקטע הזה עשה לי בו במקום תיקון גדול :) כל כך מדויק. נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת באמת עושה את ה'אומף' לתמונה היפהפיה. איזו דרך מקסימה לתרגם התשקפות. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!! כל פרט כאן רק מוסיף לתמונה הכוללת. אני אוהבת אנשים ששמים לב לדברים הקטנים. הפרח הוורוד שמתאים לקטע הוורוד הקטן בסנדל פשוט מעולה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה תאור מדויק! יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] לערוגה 1. לענין הדיגיטליות - התמונה תישלח שוב ברזולוציה יותר גבוהה. 2. לא הייתה כוונה לרצף בשלוש התמונות. אני דווקא הרגשתי כל כך הרבה דברים שונים בהופעה - דברים מאוד ברורים, וכאלה שהיו מסתוריים מאוד. אבל כמובן מקבלת בתודה את התגובה :) [ליצירה]
- [ליצירה] חזק מאוד! הדמעות חנקו אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, נלחץ לי רק רציתי להוסיף, שלא תמיד הפנים הן המבטאות את היוצר, לפעמים זו שפת הגוף, האווירה, קווי המתאר. (לדעתי כמובן - דעתך לגיטימית לגמרי!) [ליצירה]
- [ליצירה] ליהודית. הופתעתי מאוד כשהגעתי למצב שהייתי מסוגלת לסלוח לעצמי. הכוונה בסליחה הזו היא לא ויתור או התחמקות. דווקא מתוך העמידה הכנה והלא-נעימה מול ה'אני' כמו שהוא והתיקון, דווקא משם מגיעה הסליחה - הקבלה העצמית. הידיעה שאני מורכבת וגם טועה וחייבת לתקן. קשה לי להסביר את זה. המילים פשוט זרמו ממני. נראה לי גם שאנשים שקיבלו מסרים ממבוגרים שהם אשמים בכל מיני דברים (והם לא היו) כועסים על עצמם ועל העולם ורק אחרי שהם סולחים (שוב, לא [!] ויתור] הם מסוגלים באמת להגיע לתיקון. זו אחת התחנות המרגשות והיחודיות יותר שהיו לי במסע אל עצמי. הלוואי שהייתי יכולה להסביר לך במילים את התחושה של הסליחה הזו. אולי כי המילה נשחקה כבר ואבדה את משמעותה המקורית. אבל כמובן, זו הרגשה אישית שלי וכמובן תודה על התגובה. [ליצירה]
תגובות