"בלטות שבורות השתקשקו תחת רגליו והוא עשה דרכו אל הכניסה.המעקה שעליו ישב סבא אליעזר זכרונו לברכה, אותו אחד שהיה מחלק סוכריות לילדי השכונה, ואותו אחד שנהרג בתאונת דרכים בשנת 1983 המעקה נעלם כלא היה." (מתוך הבית שבורה)
 

סבא אליעזר היה הסבא השני של אותו ילד. כלומר היה לו סבא נוסף שגר רחוק מאוד- באיזור חיפה. אז הוא ראה את סבא אליעזר כסבא הנוסף שלו. וכשאמרו לו שסבא נפטר (הסבא האמיתי) הוא שאל בדיוק איזה סבא – האם סבא יוסף או סבא אליעזר.

סבא אליעזר היה יהודי מבוגר, לבוש חולצה לבנה מכנסיים שחורות. בעל זקן קצר לבן וכיפה שחורה. מעשן היה את הסיגריה התורנית שלו ונוהג להישען בעדינות על מעקה הכניסה. מעקה שהלך והחליד, שהפריד בין הגינה למדרכות שקישרו בין שלוש הכניסות של הבניין.

סבא אליעזר היה אדם דתי שהתגורר אצל בתו שלא שמרה על אורח חיים דתי. אך הם כיבדו האחד את השני ולסבא היה כנראה את החדר שלו.

בסבלנות היה מחייך אל הילדים. סבלני לכל משובותיהם וכרכוריהם סביבו וסביב הבניין. מהרהר לעצמו שעות ארוכות. אולי הירהר על אודות ילדותו או שנותיו בעיר יאסי ברומניה. או הזכרונות המרים מתקופת השואה. או על העלייה ארצה...

תדיר היה חוצה את הכביש המהיר שנשק לבניין והולך אל בית הכנסת הרומני לתפילת מנחה וערבית. הוא היה עיקש ולא רצה ללכת לבית הכנסת הספרדי הקרוב יותר, רק בשל הנוסח של התפילה וגם כמובן מכיוון שהיה אחד מהמתפללים הקבועים והחשובים..

קצר רואי היה. וכשנה לפני שנפטר, היה מעורב בתאונת דרכים ממנה יצא בקלות יחסית. אך שוב לא נזהר.

ביום אחד בהיר של שנת 1983 יצא הילד מביתו לכיוון בית הספר, לחזרות למופע כיתתי של ערב שירי משוררים. הוא הביט לכיוון הכביש המהיר וראה מכונית של מגן דוד אדום חונה באמצע הכביש המהיר.הילד לא התייחס והמשיך לבית הספר הקרוב.

"סבא אליעזר היה מעורב בתאונת דרכים! הוא נפטר מפצעיו!" אמרו לו כשחזר הבייתה.

במכולת השכונתית דיברו האנשים בעצב על הדמות המוכרת וסיפרו פרטים על התאונה בה היה מעורב.

חתנו תלה מודעות אבל. וכך נודע לילד על שם משפחתו של אליעזר "מייט" והגיל בו נפטר –גיל 89.

סבא אליעזר נהרג בתאונת דרכים. בתו ובעלה עזבו את הבניין. המעקה נשחק, נפל ונעלם ורק תמונה אחת של סבא אליעזר נשארה למזכרת:

סבא אליעזר עומד ליד אחיו הקטן של הילד. סיגריה בידו ומבט עצוב גלותי נשקף מעיניו.