ואני כבובת בד ממולאת סמרטוטים בתיאטרון האשליות, תלוית חוטי חלומות הנשזרים כמשי עלי עתיד באופק חוטי חלומות נשזרים מחזיקים אותי מתוח לבל אפול מטה ואתרסק הנה פוקע חוט ואחריו אחר נוסף מספרי המציאות המרה גוזרים, מנתקים מפקיעי חלומות נותר אך אחד ! אך תולעת המשי הטווה את חלומותיי עובדת שעות נוספות