מים זכים
בצל אילן
כמעיין שופע
מתגבר וזורם
כאהבה מתפרצת
מים זכים
צלולים וקרירים
לעתים יפרצו
בטרם עת
כאהבה אמיתית
מים זכים
מנקבת סלע
כאוצר הלב
הנפתח ומאיר
לאהבה בשניים
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הקבלה יפה בין מערכת הכוכבים למערכת הצדק ומאזני המשפט [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע כמו תיאור נוף ברוסיה הרחוקה לעת יכון האביב על האדמות הקפואות ויביא עמו מטס עגורים :- ) אוקטובר לא מתסדר לי כאן - מה הקשר שלו לאביב. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי. אמא כנוף. כחזות הכל, כסימני הרכות והיופי בעולם. איזו אהבה! [ליצירה]
- [ליצירה] מקבלים אותך בכבוד וממשיכים לנסות אבל את (לא יודע איך) מפרסמת יצירות גסות. עם ירושלמי חברך הלהיט שניכם יודעים ללהט ולהסית :-) [ליצירה]
- [ליצירה] החלון ושברו- בחלום נכנסים כל הפחדים הכמוסים ומתפרצים. אנו עוצרים את הפחדים כשאנו ערים, אך בחלום אין לנו שליטה עליהם, כמו שאין לנו שליטה על הפנטזיות שלנו. מעניין כי במשפטים הבאים אתה טובע בחול ולא במים, זה רק מראה על חוסר ההיגיון בחלום. "חלמתי וטיפות חול על לשוני ויורדות במורד גופי גרוני יצא קול מתים קול גרוני נחנק" [ליצירה]
- [ליצירה] --- סאורון :-) הרעיון לסיפור בא לי משיחה אקראית עם חייל מראש העין שסיפר על כמות בתי הכנסת בעיר (200) ושכל משפחה פותחת לעצמה בית כנסת :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ארספורטיקה במיטבה שזורה בקשר פיוטי עם מיטב המיתולוגיה עד כי ניתן לראות את השיר דרך התיאורים המילוליים [ליצירה]
- [ליצירה] --- עצוב, עצוב שהדור ההוא הולך ונעלם המנוף [ליצירה]
- [ליצירה] --- "עם הגב לים, עם הראש לשם" הים והאינסוף הטהור והבלתי מוגבל הצפון בו, ולעומתו העיר האפורה והמחניקה והמוגבלת בה' הידיעה אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] נרחיק בדרך קומוניסטית - זה לא על כביש שש לכיוון מחלף חורשים? [ליצירה]
תגובות