שיר שהחל בעצם כתגובה שלי לשירה של לאה מרחב "הים"
-------------------------------------------------
ים, סלע, רוח
תבניות הנוף,
כל נוף אהבתנו
נושב בסערת רוח
אל תוך הלב
אז יעל בנו דוק שיר
ושורות תיכתבנה
כבדרך הטבע
על גבי נייר
בקולמוס הלב
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ניגון קמאי העולה מבין חכמת החיים של גדולי ישראל. [ליצירה]
- [ליצירה] --- דו רעיוני... דו צדדי... מחד ראש אדם ומאידך נראה כמו זר פרחים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ---- חבר ירושלמי, זה בשבילך: הנה אוורורה המבקיעה דרך אל פלסטין העשוקה ביד הכובש הציוני שפלש אליה מן הים והחיל בה שלטון דם דם וכיבוש תחת לשונו בארץ זרה, לא לו כעת עושה דרכה באותו הים הפתלתל דגל פלסטין לסיפונה ובלב אמונה. יחד עם השבים קומוניסטים משומדים וגם פלסטינו ערבים פסל ניצב בחרטום הספינה דרור פיילר אותו יצר ובו פסל השהיד וגם תמונה כסגולה נגד הציוני הצר בבוא היום בהר יוצב הר אל אקצא הנשגב ומשם תפליג האוורורה אל אדמת אירופה לכובשה מיד השובים ששדדוה מיד ערבים ולהקים בה פלסטין חדשה קיסרות השאהיד הקדושה [ליצירה]
- [ליצירה] ----- במקום יש לי יש לי.. יש אין לי... פההה... ותחשבו על זה [ליצירה]
- [ליצירה] דע לך. תמיד יהיה מישהו שילך צעד אחד קדימה (מבחינת השמאלנים) ועל כל דבר קיצוני שיציעו, הוא יסכים ויפגין בעד. [ליצירה]
- [ליצירה] רדף השיג- הפתעה ואולי -לא היו הדברים מעולם! והעכבר ישב במאורתו -נכלם! כי לא השיג גבינה על המדף והחתול אחריו -רדף! ואולי אני- אותו אחד! שמואל ירושלמי -המיוחד? אולי זה כמו שני קוני למל שאחד תפילה ממלמל והשני את פחימה מהלל? ואולי זה אני -שני פרצופים האחד ראשו בשרעפים והשני עושה פרצופים? האחד אביב והשני סתיו אחד סימני קריאה ממחסן גנב ושילב אותם בעל פה ובכתב והשני לכתוב שירה- אהב והכל שקר או כזב? ועד שלא יקום האחד העולמי ויגיד : אני שמואל ירושלמי אעז לומר שזה אני! התם הזאב בעור הכבשה או - הגופיה שבתוך הכביסה אולי כבר חמש שנים על כולם אני עובד את טלי פחימה מעודד ובלילה אביב וסתיו הרומנטיקן המצודד? אני דר' ג'קיל ומיסטר הייד אחד דרוויש והשני לא נחמד! אז אפצח בזמר ורון זה הזמן לצאת מן הארון! [ליצירה]
- [ליצירה] שחזור מתוך הזיכרון של פנים שאבדו, שחזרו בו הרגש הוא המכחול הראשי וארץ הדמיון היא כן הצביעה. ח.ח על עושר ההבעה ועל הרעיון [ליצירה]
- [ליצירה] הכל אצלו הפוך. אבל נשאר לו (מהתקופה הקודמת) השם ירושלמי. ואני מתפלא למה אינו מחליף אותו לאבו קודס או לולדימיטרי או לאוורורה [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע כמו הזמנה מאוד רומנטית שקשה לסרב לה... [ליצירה]
- [ליצירה] --- השלמות העצמית, את מול עצמך והאמת הפנימית חביב! [ליצירה]
