שיר שהחל בעצם כתגובה שלי לשירה של לאה מרחב "הים"
-------------------------------------------------
ים, סלע, רוח
תבניות הנוף,
כל נוף אהבתנו
נושב בסערת רוח
אל תוך הלב
אז יעל בנו דוק שיר
ושורות תיכתבנה
כבדרך הטבע
על גבי נייר
בקולמוס הלב
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
לחזן
אמת ויציב.
אני חושב וסבור שיש כאן יוצרים מוכשרים ורבים במאוד מאוד, לפני כמה ימים גיליתי יוצר מעולה בשם "משה לימור", הבחור היקר הזה נדחק לתהום הנשייה, לא זכה להכרה, לא יודע בגלל מה, ומאוד כאב לי הלב על כך, העליתי את יצירותיו המופלאות בניסיון להחיות אותן.
על רקע המקרה הזה, כתבתי את ראפ התוכחה הזה.
באופן אישי, מאוד שנוא עליי שיצירות שכתבתי ושזכו להצלחה רבה במקומות אחרים ושנשלחו לתחרויות ליוצרים צעירים, מונחות כאן בקרן זוית כאבן שאין לה הופכין.
לדעתי ניתן לסמן יצירה שלא "זכתה לתגובה" בצבע אחר מן הצבע המקובל, או פשוט להחזיר את "מספר הקוראים שקראו את היצירה".
[ליצירה]
זה תיאור מקסים!
כנרת היא בחורה רגישה ,בעלת נשמה של משוררת. בתקופת מלחמת לבנון השנייה כשנפלו קטיושות בים כינרת וסיפרתי לה על כך, היה ניתן לראות כי היא נעצבה אל לבה בצורה נוגעת ללב.
[ליצירה]
--
אין מלחמות טובות, רק השלום טוב.
נכון שהשלום עדיף פי אלף על פני מלחמה רעה וקשה, אך לעתים ידוע שאם לא נשיב מלחמה שערה הרי שגורלנו יחרץ לשבט, והדבר יביא מלחמה עוד יותר קשה ואכזרית.