שיר שהחל בעצם כתגובה שלי לשירה של לאה מרחב "הים"
-------------------------------------------------
ים, סלע, רוח
תבניות הנוף,
כל נוף אהבתנו
נושב בסערת רוח
אל תוך הלב
אז יעל בנו דוק שיר
ושורות תיכתבנה
כבדרך הטבע
על גבי נייר
בקולמוס הלב
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
מדהים
הדובר מבקש מהנמען שילמד אותו לבכות
הוא מלמד אותו לחיות
מן הבכי בוקע הרצון לחיים והחיים מלמדים אותנו לחייך ולראות הכל באור אופטימי
מתוך הבכי בוקעת קרן אור - של חיים
[ליצירה]
[ליצירה]
---
נר זיכרון דועך בצל השכחה
אלו הם חיינו
ויפה הבעת!!!
[ליצירה]
הו - מיקה מוני ופון דה לה מורטה!
אהבתי את הפארודיות שלה על היצירות שלי. היא שפכה אותי מצחוק!
בשיר הזה אני מתכוון לגרום לדב הירושלמי לצאת ממאורתו ולצאת החוצה ואז אשליך עליו את רשת הסאטירה ובתקווה שיענה לי בהומור הלא מודע שיש לו.