שיר שהחל בעצם כתגובה שלי לשירה של לאה מרחב "הים"
-------------------------------------------------
ים, סלע, רוח
תבניות הנוף,
כל נוף אהבתנו
נושב בסערת רוח
אל תוך הלב
אז יעל בנו דוק שיר
ושורות תיכתבנה
כבדרך הטבע
על גבי נייר
בקולמוס הלב
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אישית. לי באופן אישי הספר לא זרם כמו ספרים אחרים.
יש בו פניני לשון ורהיטות נדירה הכל כך אופייניים למאיר שלו. אבל מאידך הוא שוב לא זורם. פניית הפרקים יפה -יש פרק להווה ופרק לעבר.
בסיום יש קרשצ'נדו שסוחף באמת את הקורא.
חן חן על ההמלצה
[ליצירה]
נזכור את שיירת הר הצופים
את הרופאים והאחיות
שנשבעו על שבועת היפוקרטס
לעזור
ולכל אדם
להושיט מזור.
והנה נשחטו ונטבחו
ללא הותיר שריד
הרופאים שנשבעו להושיע
ואת המזור להביע
[ליצירה]
אתה בונה מארג חיים שלם בשיר זה הכולל: ילד, נער אדם וזקן ומכניס אותם אל חיי יצירתם על אודות עקירת היישובים בתקופת ההינתקות.
ח.ח. על הקומפוזיציה!