שיר שהחל בעצם כתגובה שלי לשירה של לאה מרחב "הים"
-------------------------------------------------
ים, סלע, רוח
תבניות הנוף,
כל נוף אהבתנו
נושב בסערת רוח
אל תוך הלב
אז יעל בנו דוק שיר
ושורות תיכתבנה
כבדרך הטבע
על גבי נייר
בקולמוס הלב
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
---
את החורבן האישי שלו הוא כבר עבר.
הרי ידוע כמה קשה לאדם בימינו אלו לעבור תהליך ממושך של היכרות והתחברות עם אהבה שתובילו תחת החופה.
ממש כפי שאומר המשפט:
"קשה שידוכו של אדם כקריעת ים סוף"
והנה לאחר שקרע את הים הסוער בסיעורי האהבה, נפל הוא לתוך ים סוער של צער שלאחריו מצפה עוד ים שעליו לקרוע
יפה היה שירך שהעלה בי רעיון לשיר חדש :-)
[ליצירה]
---
חלק ב' של המלצתי
"אמרת לי להיאחז בכוכבים
לא סיפרת שבאור יום הם נכבים"
היום קראתי בניתוח ספרותי על שירי ביאליק כי הכוכבים בשיריו מורים על מזל אכזב, מזל שבתחילה שם עליו יהבו ולאחר מכן בגדו בו:
"הכוכבים רימו אותי\ היה חלום אך גם הוא עבר" (מתוך הכניסיני תחת כנפך)
יש הרואים בשורה זו את חלום האהבה שנגוז,תמונת הכוכבים שהם בבחינת העולם האידאלי שגם הוא רוצה באדם הרחוק.