גוף מטיל צילו
על העיר הגדולה
עליה, על יושביה.
מעליו
מידת הרחמים.
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני אוהבת את הקצרים הטעונים. זה, לדוגמא. מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר מידי (לי). הבנתי את העוצמות שאמורות להסתתר מאחורי, ובכל זאת... תודה לך. על הניסיון (-: [ליצירה]
- [ליצירה] 12 מילים וכה חודר אל עומק הנשמה, דומני ששמעתה שירה בהיותך עוד בבטן אמך. כל זה נכתב בתקווה שלא תפגע. שיר קצר, החוסך במילה מאחוריו מסתתרות מהן רבבה. תודה, תודה, שוב לא תעיתי את מחיר תשבוחות כרגע פדיתי. המעריץ: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] --- שילוב מוקפד ואיכותי בין יצירה טהורה לנופי טבע [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיר מעניין בהחלט: בחלקו הראשון מדובר על העולם, שקיפות כעולם,גדלות כעולם. אך בחלק השני כבר מדובר במקום שבו אף אחד לא עובר ואף אחד לא רואה, חלק מאוד אישי ופנימי מן הסתם. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] רבתודות! [ליצירה]
- [ליצירה] על כך נאמר - עדיף כלב חבר מאשר חבר כלב. אבל מה זו "נשיכת עיש"? שמא בתיש עסקינן או בעש או בתן או במפלצת אגוזים? יגלה נא דבריו ויפענח קושיא זו [ליצירה]
- [ליצירה] ----- אמן ואמן את שירה שומע וקול זמרתה גומע [ליצירה]
- [ליצירה] נמחל גם נמחל כסליחת האתמול כך סליחת היום מחופי הצער אל המילה [ליצירה]
- [ליצירה] קפרה דאם לא כך מבקרים יצירה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולם מברך את כולם בברכת שנה טובה [ליצירה]
- [ליצירה] ניתוח ממוקד על השיר (את זה אני עושה לשיר אקראי פעם ב...) אני עייפה מהכיבוש המשחית. מהריקוד המושחת. הדובר פונה בגוף ראשון ואומר שנמאס לו עד זרא. מהכיבוש המשחית - זה ממקם את הדובר בצד שמאל של המפה. מהריקוד המושחת - שתי אפשרויות- נמאס לדוברת לרקוד. אפשרות שניה- מדובר בריקוד חושני. מבחור ועוד בחור ללילה מהשבתות בחוף הים כאן מרמזת הדוברת על אורח חייה המתירני והחילוני. מרמזת- שלא לומר מדווחת. מהפאבים והסיגריה הראשונה מהרגע שאחרי והסיגריה האחרונה. מהכיבוש מהייבוש. פאבים וסיגריה ראשונה- פתיחה של הערב. הרגע שאחרי וסיגריה אחרונה - סיגריה שחותמת את הלילה, לאחר הבילוי בפאב. הכיבוש- הכיבוש לכאורה בשטחי יו"ש. הייבוש - יכול להיות ייבוש מנטלי ושעמום. מהבחור שעזב בבוקר ואפילו לא הניח פרח על המיטה הבחור שעזב בבוקר. אינה יודעת את שמו. הוא לא מחויב לכלום. הוא מזלזל, הוא בורח ומשאיר אותך לכתוב את השיר. השיר הוא שיר "דוגרי" ומביע בהחלט עייפות מאורח החיים שהדוברת בחרה לעצמה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- געגועים אל הילדות, אל האדמה ואל מה שבאמת את. אהבתי [ליצירה]
תגובות