גוף מטיל צילו
על העיר הגדולה
עליה, על יושביה.
מעליו
מידת הרחמים.
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני אוהבת את הקצרים הטעונים. זה, לדוגמא. מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר מידי (לי). הבנתי את העוצמות שאמורות להסתתר מאחורי, ובכל זאת... תודה לך. על הניסיון (-: [ליצירה]
- [ליצירה] 12 מילים וכה חודר אל עומק הנשמה, דומני ששמעתה שירה בהיותך עוד בבטן אמך. כל זה נכתב בתקווה שלא תפגע. שיר קצר, החוסך במילה מאחוריו מסתתרות מהן רבבה. תודה, תודה, שוב לא תעיתי את מחיר תשבוחות כרגע פדיתי. המעריץ: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים אהבתי את הפנייה אל הרך ואת השורות האחרונות [ליצירה]
- [ליצירה] אהבה וקסם בלשון עבר הווה ועתיד, מעין משאב בלתי מתכלה שיש ממנו בפנים וגם יוצרים ממנו עוד ועוד ועוד בדומה לנכסי רוח ורגש אחרים הקיימים בעולמנו המיוחד והטעון כל כך [ליצירה]
- [ליצירה] הוי הוי נשיר את הבסטליה זו ממש אידיליה כולם יחגגו עם שפניה מכאן ועד אוקראינה וירושלמי יגיד: זה טעים על בגט עם רגלי צפרדעים. (מקווה שהסוכה של אברהם ואיסמעיל לא יכניסו את זה לתפריט) [ליצירה]
- [ליצירה] כל הכבוד מאמר משובח כמו תמיד, ניכר כי הנך משקיע בו רבות ועל כך תבוא עליך הברכה: בוא ולא נלך רחוק, והנה שכנינו הפלסטינים זוכים לשיעורי גידול אוכלוסיה מן הגבוהים בעולם: בתקופת מלחמת העולם הראשונה היוותה האוכלוסיה הערבית פלסטינית בעבר הירדן ובארץ ישראל כחצי מיליון נפש, אני מסיק מכך, בערך, שהאוכלוסיה כאן מנתה כ300,000 נפש. בשנת 1948 כמיליון וחצי. בשנת 1967 כשלשה מיליון (הפליטים ברחבי ערב,תושבי יש"ע, תושבי מדינת ישראל) בשנת 2003(כיום) הם מונים בערך כששה שבעה מיליון. "ויפרו וירבו במאוד מאוד ותימלא הארץ אותם" [ליצירה]
- [ליצירה] שיר כיסופים, נשמע כמו הפסוק המקראי מאיכה: "השיבנו אליך ונשובה" יפה מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] ניתוח ממוקד על השיר (את זה אני עושה לשיר אקראי פעם ב...) אני עייפה מהכיבוש המשחית. מהריקוד המושחת. הדובר פונה בגוף ראשון ואומר שנמאס לו עד זרא. מהכיבוש המשחית - זה ממקם את הדובר בצד שמאל של המפה. מהריקוד המושחת - שתי אפשרויות- נמאס לדוברת לרקוד. אפשרות שניה- מדובר בריקוד חושני. מבחור ועוד בחור ללילה מהשבתות בחוף הים כאן מרמזת הדוברת על אורח חייה המתירני והחילוני. מרמזת- שלא לומר מדווחת. מהפאבים והסיגריה הראשונה מהרגע שאחרי והסיגריה האחרונה. מהכיבוש מהייבוש. פאבים וסיגריה ראשונה- פתיחה של הערב. הרגע שאחרי וסיגריה אחרונה - סיגריה שחותמת את הלילה, לאחר הבילוי בפאב. הכיבוש- הכיבוש לכאורה בשטחי יו"ש. הייבוש - יכול להיות ייבוש מנטלי ושעמום. מהבחור שעזב בבוקר ואפילו לא הניח פרח על המיטה הבחור שעזב בבוקר. אינה יודעת את שמו. הוא לא מחויב לכלום. הוא מזלזל, הוא בורח ומשאיר אותך לכתוב את השיר. השיר הוא שיר "דוגרי" ומביע בהחלט עייפות מאורח החיים שהדוברת בחרה לעצמה. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- אכן! חייבים לקחת סיכון בכדי לנצח [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ורגיש [ליצירה]
- [ליצירה] פשטות ובקשה מהלב - של עולה לרגל לקבר על מנת להתפלל. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתה עת רצון והיא חלפה לה מכבר... :-) מקורי בדרך הבעתו והצגתו של השיר [ליצירה]
תגובות