הנה היא
יוצאת בכבדות מתחנת החאן,
שכונות ירושלים ביעף נושן,
הקרונות משתקשקים באימה
מחמיצים את הקדמה.
הרי ירושלים התלולים
נפתחים לקבל פני עיקולים,
נחל רפאים ונחל שורק
הקטר כקומקום שורק...
קרונות כאקורדיאון נמתחים
וקרון לקטר אחים
והשקשוק בא לומר במידה:
תגיד תודה, תגיד תודה
תגיד תודה
שיש עוד רכבת לעיר
באיזשהוא זמן וציר
במן רכבת הרים
של תחילת המאה העשרים.
תגיד תודה
על הנוף הירוק המיוער
שקיעה קסומה בינות הר
הנגלית בהרי בית שמש
ממש כיום אמש.
תחנת נחל שורק:
הקונדוקטור באנחה מרירה
הקטר משחרר צפירה
כאילו ידע על ימים טובים יותר
הזיכרון לו בלבד יוותר.
ראש העין ובני ברק
איכה הועם ברק
תחת מחלפים היא חולפת
הקדמה כאן מטורפת
אך הרכבת המיושנת
קדמתה עוד יושנת.
הבירוקרטיה מקטרת
ומכתב רשמי משחררת:
תגיד תודה, תגיד תודה
על שקיימת עוד אגדה
