קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
ואו, זה גדול:
בָקעה נגינתי
לא זִמרה מעולם
זִמרת חֵי דְווַאים
עוד נישאת מעוּלם
מריר עיתי
ומט אֵפֵר ודם
תימח מאיתי
תומתי
בתיתם
כמה קשה להוציא את המנגינה בתנאים כה קשים של אפר ודם. ויחד איתה יוצאת תומתו של הדובר ב"תיתם"
מקסים!
[ליצירה]
ישנם תאי עצבת בכל אדם ובכל סביבה קרובה, הוא משמר את הזכרונות ההם, בתרבות שהביא עמו מן הגלות -זה הפירוש והכוונה שלי.
ערי השדה -אני עושה הקבלה מסויימת בין ערי השדה של הגולה לערי השדה הקהילתיים בארץ.ואני מציין דוגמאות
[ליצירה]
הניתוח שלי הפעם יתמקד בשיר מעניין זה
את- השיר נפתח בך ומסתיים ב- אני. ממך אלי הדרך היא ארוכה ועוברת בים של אי ודאות בו ישנן מראות
ומראה יכולה לשקר- פעם הדמות שלה ופעם הדמות שלך. יש כאן מערבולת זהות ואי אפשר לדעת מי הוא האמיתי ומי הוא השקרי וזה אינסופי, פשוט אינסופי. ובסוף כל ים האי ודאות יש אי אחד של משען ויציבות. -הדובר.
והאי הוא שקט בים של מהומה והוא מרתק כי אינו משעמם לרגע. כי זהו הדובר.
[ליצירה]
דירה, שבושת בה לחיות.
בעל הבית קמצן ופלצן
ששלמונים רבים מכם יגבה
על האורווה "שאינו אגדה עוד".
נבטל את דירתנו כפי שהיא היום קיימת!
לדירת כל עכבריה, נַהֳפְכָה.
את החתול נביא מלמטה.
נכבדו בצלחת עם עכבר וגבינה!
תגובות