לוטפת חמדת הלב
לוטפת בעדנה
חובקת ברוך
לעת בלות הייתה
לוהטת כשושן
כפרח ארגמן
אהבה עד כלות
נוגעת בכנותה
נושקת ברכותה
קרוב לקצה המסלול
הנמצא בקרבת החוף
ומשם
אך גלי תכלת
רוגע
שמיים
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ----- הגשם מסווה את עוצמת הרגשות את עוצמת הדמעות, דמע חומק בין טיפות בין גשם לטפיפות. שוב עשית לי את זה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] לה לה לה כמו צילי האווזה מ"נילס הולגרסון" [ליצירה]
- [ליצירה] ----- שיר עצוב נוגה ונוקב אך יש בו גם פתח לתקווה [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב שכך קרה. [ליצירה]
- [ליצירה] מתנגן, רומנטי וזורם בהצלחה [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן יא שור :-) [ליצירה]
- [ליצירה] -- בכובעי יש חור חור הרוח וההגות אשים בו ענף ערבה למען תקנן עליו ציפור הנפש והדרור :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- כמה זה נוגע(כיד ביד) [ליצירה]
- [ליצירה] הרומנטיקן שאינו יודע שובע. שגם בעצבות הכי גדולה רואה את השמחה: הולך בלי תכלית בקרני רחובות ורואה פנים מביטות בי.. הפנים הם פני השחוק והשמחה. התמקד בהם וכך תצליח ;-) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לליאורה [ליצירה]
תגובות