לוטפת חמדת הלב
לוטפת בעדנה
חובקת ברוך
לעת בלות הייתה
לוהטת כשושן
כפרח ארגמן
אהבה עד כלות
נוגעת בכנותה
נושקת ברכותה
קרוב לקצה המסלול
הנמצא בקרבת החוף
ומשם
אך גלי תכלת
רוגע
שמיים
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] האדם הותיר את חותמו ונטש את משברי הטבע... [ליצירה]
- [ליצירה] ואו, שיר המלשלב ידע במיתולוגיה היוונית, מחזאות יוונית וכושר יצירה נלווה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מספיק לראות את שתי עצרות העם שהתקיימו בשבוע שעבר: האחת בירושלים לאחר טבח נוסעי האוטובוס השנייה בעזה לאחר חיסול מרצח החמאס: זו בירושלים הייתה עצרת תפילה שקטה ומופתית, לא נשמעו קריאות הזויות, הקהל התפזר בשקט, הייתה קריאה לחשבון נפש. זו שבעזה הייתה עצרת השתוללות, יריות באוויר, מילות רצח, מילות נקמה, מבלי מילה אחת של חשבון נפש עצמי או קולקטיבי. פשוט: אלו הן שתי תרבויות שונות לחלוטין [ליצירה]
- [ליצירה] יכול להיות כי הוא קנה ממנה שטח פרסום תומרת אי אלו טובות הנאה קומוניסטיות, כפי שעשתה הריבה הידועה ג' יפית? [ליצירה]
- [ליצירה] :-) תודה זה מוכר מן החיים... [ליצירה]
- [ליצירה] ---- חכם ומחכים תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] קר ויקר איזה יופי, אתה מדמה את האבן למשהו קר המונע רגשות, אך מאידך למשהו יקר (אני אישית משווה את האבן שעל לבי למן מועקה מצטברת) בהמשך אתה כותב כיצד אתה מנסה להמיס את האבן הקרה ומפרט מה מכילה/ מה מכיל המחצב הזה, עד שלבסוף אתה משלים עם החיסרון האנושי ואתה כותב: "אמשול בכוחות" [ליצירה]
- [ליצירה] שוב, לא מדובר במר ירושלמי. מדובר באדם אחר. מר שמואל ירושלמי- יאריך האל חייו ויתן לו כוח לכתוב הרבה הרבה שירים ומעשיות על לנין וסטלין וגורבצ'וב וטלי פחימה והקונפה ויקי קנפו [ליצירה]
- [ליצירה] הידד הידד שיהיה לו בהצלחה בדרך החדשה [ליצירה]
- [ליצירה] ---- מה הלכה ללמוד? [ליצירה]
תגובות