כל קוויך ניטו
כשמש שחר בוקר
מרמזת על הבאות
עלי ארץ שוקקה
כל גלייך זרמו
כשערך הגולש
ממש אל ברכייך
והוא מסב לב
כל אהבתך סערה
והיא כגל און ופרא
בליל סיעורין ורגש
מלא תשוקה ורטט
עלי חופו האבוד
של גן העדן
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
חיילים סובייטים צועדים
בלב מדבר יהודה!
כובע פרווה לראשם
השמש בוערת באישם
הם מתים לטיפת מים
ואין ענן בשמיים
הם מתלוננים
כי ירושלמי אותם לשם העביר
הישר
מערבות סיביר
תגובות