קסם זכרונותי

בין שברי האתמול

ולחש השבילים

הדוממים.

המובילים אלייך.

 

קורוזיה צינית

אוחזת משברי חיינו,

לעתים חובקת,

לעתים מרפה.

מאכלת כל מתכת

אף מתכת אצילה

כמו לב זהב.

 

הגיון לבי

ניצב כשומר

עלי פתח צפונות

בין טעם תפל

לטעם המן.

בין ריח מלוח

למלח המדבר.

 

חלום זכרונותי

בין שברי האתמול

ולחש השבילים

שהפכו לפה

שהיו לי ללשון.