הו עלמה נחמדת

הן בת הצחוק לא משה

לא עזבתני לאנחות

בת שיריי הנה חשה

לחוש משב הרוחות.

 

הן ראיתיך אי שם

מפריחה אהבתי כשקד

מעבר יבשה וים,

וחום לבי יוקד.

 

הו עלמה נחמדת

סובבת בינות אלונים

לוקטת פירות יער

בין גבעה לעננים

פותחת ליבך כשער

והריח עדנים.

 

הו עלמה נחמדת

שירתך מבע רננים

עת תמתיני בשער

להאיר פנים

לזר שלא ראית שנים.