השיר נכתב לאחר פריצה על ידי בן עוולה, שאירעה בבית הכנסת בו אני מתפלל,
--------------------------------------------------
יש לו אל אחד בלבד:
אל שעטיפתו אבקת לבן
אך מבפנים שחור ומר
נשמתו שהייתה לבנה
נעשית שחורה כפיח
המצפון והמוסר
רחקו ממנה אט אט
ופינו המקום
לאטימות אכזרית
את הקודש יחלל
את הצדקה יחמוס
את הקופה יגרוף:
להיכל יכנס
ברגל גסה ובלב שחץ
תוך ניסור הסורגים:
הסורגים האחרונים
של שרידי מצפונו
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כתוב נהדר, שיר הנוטף על שפתיים חרבות והופך אותן (כמו וזלין) לשפתיים רעננות [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. האשה ממש מתמזגת עם הנבל [ליצירה]
- [ליצירה] אמרת משהו מאוד נכון במשפט: "מקרינה אור שטיבו מסתמן רק עם בוא החשיכה" יש מצב של בועה שאנו שרויים בה ויש מצב של ראייה בפרספקטיבה של זמן,וזה המשפט הנ"ל [ליצירה]
- [ליצירה] אביב חביב פורץ בפריחה מסביב :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה לכם :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- מה שנאמר: לכל דבר יש סוף.... לבריאות ! [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה וקלאסי, שיהיה המשך טוב :-) [ליצירה]
- [ליצירה] שמחתי שאהבת! [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכים לגבי רוב הדברים אבל כן מסכים לגבי זה שניצולי השואה אשר מתחת לקו העוני צריכים לקבל יחס של כבוד. ניצולי השואה הם קדושים, אנשים שהם עדים והדים לציביליזציה מפוארת של יהדות אירופה שעלתה על המוקד [ליצירה]
