את שירי האהבה
כתבתי
אל קיר לבן
בהילוך ניוטרל
במתודה
באימון "על יבש"
את שירי האהבה
קראתי
אל דומית הליל
בחלום בוהק
עת דמות האהובה
הופיעה
בלבוש לבן
ונעלמה
עם תום
השורות האחרונות
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
מעולה!
בית ראשון ושני פונים אליו - אתה אתה ואתה שלקחת את זכרונותיי ודמעותיי,
ואחר כך בא הבית השלישי והמסכם:
אני (גוף ראשון) לוקחת את מה שנשאר ונעלמת.
ישר כח על המבנה!
[ליצירה]
רעיון מאוד יפה, לפעמים יש כאלו שנאמר עליהםף עיניים להם ולא יראו, אזניים להם ולא ישמעו, אך הנה את מוכיחה ההיפך ומראה שלפעמים בעיני רוחך ובאזני רוחך ניתן לראות אף יותר ממציאות ימינו.
לעניות דעתי טוב יהיה אם תפרידי את שלשת המשפטים האחרונים מהשיר, זה יעצים אותו:
לו רק תמיד אתהלך
בעיניים
עצומות