שפה שמתפתחת
שני שותפים.
געיות, טעויות
ומבטאים אינטימיים,
הבעות משוחחות
וחרחורים.
כך , על אם הדרך
מחוברים.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
- ברוך הוא וברוך שמךְ
- זן נדיר
- שתי שעות אקדמיות של תהילה
- יש וצריך אדם לומר בתוך ביתו
- והיא אמרה שמצאה כבר
קשור אלי
- [ליצירה] מקשיב מקשיב [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] למטרות תעוד משאיר כאן לינק לראיון עם שלום גד [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים משפטי הסיום שלך משאירים אותי פעור פה. לגמרי. [ליצירה]
- [ליצירה] ** אחד לג'ק ואחד לג'וני [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי קרוב למלודי במיוחד להערך שנכתב ביז בתמוז [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את לכו, כנסו את כל היהודים שבתוכי (היום יוצאים למלחמה.) אך באופן כללי "שיר הערים" יותר דיבר אליי... [ליצירה]
- [ליצירה] אני שמח שקצת הצלחתי להאמין לך. אני לא צריך יותר מזה. [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה מאוד נהניתי משילוב הביטויים המקוריים זה מוסיף את הנופך ששיר כזה מנסה ליצור. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי יותר את הבית הראשון.. יפה [ליצירה]
תגובות