עוד
ינץ עלה
עוד יפרח השקד
לעת זרוח שמש
שלאחר הגשם היורד
מלאו שפתייך אהבה
ופנייך הסמיקו
עת לחשתי ההבטחה
לבוא עדנה
קרבנו בלאט
אל גיא נסתר
בינות להררי חושך
אז
נבקעו חלוני רקיע
יצאה חמה מופזת
להקביל פנינו
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] סעודת מצווה או סעודה אחרונה שלפני ... שניות ודו משמעות בשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] תהליך מעניין בו השומקום הופך לאושר, הופך לגיל. הכל תלוי בראייה . [ליצירה]
- [ליצירה] הסהר האיתן שלום אני החלפתי את הקרוקס בנעליים סגורות בבניין בו אני עובד. הסיבה- יש שם נחשים... [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שתמציתו "למה"? [ליצירה]
- [ליצירה] המלצה האי שלך-הים שלי.השיר פותח בגוף שני (את,אתה) והמילה השנייה בו היא גוף ראשון (אני)כלומר, יש כאן חלוקה בין התחום שלך לתחום שלי. את, אתה -בגוף שני יכול להיות משהו דומם ויכול להיות משהו אנושי, חוויה,אדם שעבר בתחנת חייך. הים הוא תמידי האי הוא זמני, מן החוויה כמו אנושית שיכולה להימשך לילה אחד או יום אחד או עונה או עונותיים ואחר כך להיעלם כדי הלישאר זיכרון נעים או זיכרון לא נעים או בעצם משהו לנצח, אך בזיכרון ולא במציאות חיי הדובר. האי שנוצר לרגע-נוצר בכדי לתת אולי הזדמנות, אולי בכדי שהדובר יקח את הצ'אנס הנקרה בדרכו וישכיל להפוך את האי הזמני למשהו קבוע, אך יתכן כי הדובר לא שש על ההזדמנות מטעמים שונים ובכך הפך האי למשהו זמני ואחר כך נמוג האי שלך ששייך לאף אחד ולכולם-בסוף השיר יש את הפנייה אל כולם, בעצם יש כאן אמירה המכוונת כלפי כולם, כי לכל אחד בתוך תוכו יש את הזיכרון או את החוויה (האי) אשר נעלם בים הזמן. כפי שאומר שירו של אהוד מנור ז"ל: "אי שם עמוק בתוך תוכנו, טמונים סודות וזכרונות" [ליצירה]
- [ליצירה] :-) ישי יקירי יוסי בנאי לא היה תימני. מדובר כאן בזהר ארגוב [ליצירה]
- [ליצירה] הנה, שיר שמעורר רטט במורד עמוד השדרה, אני מקווה שיעורר את אותו רגש גם בך! בשערייך ירושלים ביצוע: יהורם גאון מילים: יוסי גמזו לחן: יחזקאל בראון עומדות רגלינו בשערייך, ירושלים, ותותחינו מרעימים לך שיר מזמור. ורק דמעות הגאווה שבעיניים נוטפות דומם, על המדים והחגור ציון, הלא תשאלי לשלום בחורייך. ציון, זה האושר שואג בחזנו, פראי למנצח מזמור על מקלע, ורימון בשערייך בדמנו חיי, בדמנו חיי משיך ג'ראח עד נבי סמואל, ליל ליל, היו רוחות תש"ח שרות לך, בדרכן: "אם אשכחך, אם אשכחך, ירושלים" אך לא שכחנו - והרי אנחנו כאן! ציון, הלא תשאלי... איכה ישבת בדד, שסועה בין גדרות התייל ואיך נשבענו לך, עיר מלך ונביא, כי לא נישק נערותינו על שפתיים עד אם נישק לכותל המערבי ציון, הלא תשאלי... הר הזיתים יוריק, נכון יהיה הר הבית ופטישים יהדהדו בך, חי נפשי! ירושלים, כהנייך ולווייך בדם בונים בך את הבית השלישי ציון, הלא תשאלי... עיר חלומות ואבן, מאכלת ואיל, פעמוני הזמן קמים בך להלום: את עיר שלם היית בטרם גבול ותיל ואת תהיי מעיר שלם לעיר שלום ציון, הלא תשאלי לשלום בחורייך. ציון, זה רעי שנפלו היוקדים בבכיי. למנצח מזמור על כתות - חרבות בשערייך בזכות אלה תחיי, בזכות אלה תחיי [ליצירה]
- [ליצירה] --- חמודית! אהבתי, זה חביב :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- ואת סטליונקה ולנינקה נביא על זרי דפנה מהולים בזיעת פועלים גאים :-) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר עדין, מלא אור, הותיר אותי בחיוך רחב [ליצירה]
