עוד
ינץ עלה
עוד יפרח השקד
לעת זרוח שמש
שלאחר הגשם היורד
מלאו שפתייך אהבה
ופנייך הסמיקו
עת לחשתי ההבטחה
לבוא עדנה
קרבנו בלאט
אל גיא נסתר
בינות להררי חושך
אז
נבקעו חלוני רקיע
יצאה חמה מופזת
להקביל פנינו
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
מעניין
מפגש בין דור צעיר ו"פשוע" (סתאאם...) לבין הדור המבוגר, השמרן והאדוק.
צד אחד חוזר ממועדון ריקודים לאחר בילוי אל הדירה ואל השינה.
צד שני מתחיל את יומו, פוסע מהדירה אל בית התפילה.
קצר ומעניין
[ליצירה]
---
ניתן לראות חלק מוגבה של מגף ואם זה מגף הרי שהרקע למעלה נראה כרקע סגרירי של חורף עם עבים וחשרת עננים.
הכתמים סביב המגף נראים כמו מי שלולית שהמגף רץ בהם והם התיזו לכל עבר, ואכן, ישנן סימנים הנראים כטיפות.
אפשרות אחרת-יכולה להיות נעל אדומה אלגנטית עם קרסול חשוף העושה אף היא את המעבר בשלולית.
יפה!
[ליצירה]
ישנם תאי עצבת בכל אדם ובכל סביבה קרובה, הוא משמר את הזכרונות ההם, בתרבות שהביא עמו מן הגלות -זה הפירוש והכוונה שלי.
ערי השדה -אני עושה הקבלה מסויימת בין ערי השדה של הגולה לערי השדה הקהילתיים בארץ.ואני מציין דוגמאות