עוד
ינץ עלה
עוד יפרח השקד
לעת זרוח שמש
שלאחר הגשם היורד
מלאו שפתייך אהבה
ופנייך הסמיקו
עת לחשתי ההבטחה
לבוא עדנה
קרבנו בלאט
אל גיא נסתר
בינות להררי חושך
אז
נבקעו חלוני רקיע
יצאה חמה מופזת
להקביל פנינו
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
תודה לישי על התגובה ועל הניתוח !!
הבנת השיר, כוונתי -בעיקרון כך:
הים אוצר בתוכו חכמה רבה, ויש לנו ללמוד ממנו -בני האדם, חכמה עמוקה, זאת מפני שהוא נוצר לפנינו,ביום הראשון ואחר כך ביום השני
חן חן :-)