הייתי כותבת כאן מכתב ביקורתי ודוקרני במיוחד....
ובמבט שני אולי מכתב אהבה, אך עם זאת גם אזהרה...
היופי של הדבר הכואב הזה מבלבל את החושים.
מקסים כמה שזה מבלבל,
ליתוש.
[ליצירה]
הייתי כותבת כאן מכתב ביקורתי ודוקרני במיוחד....
ובמבט שני אולי מכתב אהבה, אך עם זאת גם אזהרה...
היופי של הדבר הכואב הזה מבלבל את החושים.
מקסים כמה שזה מבלבל,
ליתוש.
[ליצירה]
ליהודית.
הופתעתי מאוד כשהגעתי למצב שהייתי מסוגלת לסלוח לעצמי. הכוונה בסליחה הזו היא לא ויתור או התחמקות. דווקא מתוך העמידה הכנה והלא-נעימה מול ה'אני' כמו שהוא והתיקון, דווקא משם מגיעה הסליחה - הקבלה העצמית. הידיעה שאני מורכבת וגם טועה וחייבת לתקן.
קשה לי להסביר את זה. המילים פשוט זרמו ממני. נראה לי גם שאנשים שקיבלו מסרים ממבוגרים שהם אשמים בכל מיני דברים (והם לא היו) כועסים על עצמם ועל העולם ורק אחרי שהם סולחים (שוב, לא [!] ויתור] הם מסוגלים באמת להגיע לתיקון.
זו אחת התחנות המרגשות והיחודיות יותר שהיו לי במסע אל עצמי. הלוואי שהייתי יכולה להסביר לך במילים את התחושה של הסליחה הזו. אולי כי המילה נשחקה כבר ואבדה את משמעותה המקורית.
אבל כמובן, זו הרגשה אישית שלי וכמובן תודה על התגובה.
[ליצירה]
לילוש יקירתי
ברוך בואך לצורה.
הגיל החיצוני, הכרונולוגי שלי כמעט כפול משלך. וממקום זה אני מבטיחה לך שאם תישארי נאמנה לעצמך, לעולם לא תצטרכי להיות מבוגרת. רק בוגרת ויש המון הבדל. זה לא קל, אבל זה קסם כשזה קורה!
תגובות