כואב, לפני הכל ואחרי הכל יכס החול. מבין חורשות דקלים הצופות אלי חוף ילד קט דומע ואני רוכן ושומע כי המה מלח הארץ הם לנו כאח ואחות ומלחם נזרה לכל רוחות המה נטעו וקטפו ואחר כך נעקרים, המה הפריחו החולות והחולות יכסו הפריחה ולבם צועק איכה!. אהבה פרחה שם בין עלם לעלמה, הייתה כפרח אדום והוא כחולות הנודדים, ולמראה עצר במקומו. והיה כאדמת הגן והיא לבלבה בו בין עשבים שוטים. אך אדם חסר לב ישמח ויגיל למראה הגן הקומל בינות עשבים שוטים והאהבה הדועכת כהיסתר כוכב לכת. ולעת ערוב יום אח שבור לב אלי גבולו יגיע, הבה נצא אליו כאח ואחות הבה נחבקו בשברו הבה נדמע עמו למען יוקל נא צערו. כואב, לפני הכל ואחרי הכל יכס החול.