קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
כל השיר מסמל אולי בועה אחת גדולה של רצונות, הוא מתחיל במשפט:
"יש לך חלומות"
ומכאן מתחיל "לופ" של ספקות,סימני שאלה, דמעות,פנטזיות שאלות וייסורים, עד שבסופו של השיר בחמש השורות האחרונות מתחילים לאבד גובה ויורדים אל העולם המציאותי, הלא כל כך מושלם אך הסביל והוא מסומל במילה המסיימת את השיר:
"האדמה"
השיר ממוען אל מישהו,(יש לך חלומות) כמו מכתב אל אדם מיוסר, מאת אדם המכיר אותו,או שמא האדם מספר על עצמו אך לא בגוף ראשון.
אהבתי
[ליצירה]
המלצה
קומפוזיציה יפה !: בתים א' וג' עוסקים בהליכה אל שעת ערביים, מן מסע אל נקודה כלשהיא בתוך תוכך.
הבית האמצעי,שהוא תמצית השיר, עוסק בזיכרון,בשתיקה בצד שאון הכרך ובאותה נשואת השיר (אשה דקה).
בבית הראשון יש איזושהיא קרן קלושה כלשהיא ושעת בינערביים פנויה, אך בביתץ האחרון כבר יש כאב אך בצד אותו כאב ישנם הניחומים.
חריזה:
מתאפיינת חריזה סרוגה בצד חריזה אסוננטית:
אני הולך כל הימים
אל שעת בין ערביים כזו
אשר יפים לה מועקה וניחומים,
טובים לה הכאב - והמזור.
דוגמה מובהקת -כזו-מזור