קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
נכבה יא נכבה
נכבה יה נכבה
יהוד באו מן הים
סתם כך ללא מטרה
כקורטז וג'ימס קוק
נכנס בהם הג'וק.
פלשו בספינות וארמדות
החריבו תרבות עם תם
שמולם בענפי זית קם.
לא חסו על צעיר וטף
והדם כנחל נטף.
קום צא אל הכפרים
אל דווימה וספסף
צפה אל הדרור שעף
כמוהו עפו הפליטים
שאיבדו רכוש ובתים.
לא עשו עוול לאף אחד
כמעט קיבלו את החלטת האו"מ
אבל היהוד לא הסכימו לכלום,
באו שבעת מדינות היאהוד
ופלשו לפלסטין באיחוד.
חיל האוויר הציוני
הרס השלום המזרח תיכוני.
לא נותר חזון ואות
ואנו נרקבים כפליטים במחנות.
[ליצירה]
הנה מעט על הביוגרפיה של אדם יקר זה, שיצירותיו המופלאות לא זכו כאן לתגובות:
משה לימור (שמואלי), איש ירושלים, בוגר אוניברסיטה עברית בספרות עברית. בשירתו באו לביטוי האהבה
על תהפוכותיה, מכאוביה ומנעמיה, געגועים וכמיהות, כיסופים, ספקות וחיפושים.
ספרו הראשון "בשומת ערבי אביב" יצא לאור ב - 1964.
[ליצירה]
---
זו בדיחה?
אז למה אתה מטיף למען כינון מדינה פלסטינית, אם אתה מביע כעת רעיונות קונפדרטיביים?
תחליט(ידידי)
או מדינה נפרדת ממדינת ישראל
או קונפדרציה דו לאומית של פועלים :-)
ולפני סיום -
על אף דעותיך אני מתרשם מן הלהט האידאי שמפעפע בך :-)